הצהרות הון בממשלת ישראל וכלל חברי הכנסת

פוסט זה סוקר את דרישות הגשת הצהרות הון ומקרי אי-הגשתם בממשלת ישראל וכלל חברי הכנסת

הגשת הצהרת הון על ידי נבחרי ציבור בישראל היא מנגנון הבקרה המשפטי והאתי המרכזי שנועד למנוע ניגודי עניינים, למנוע התעשרות שלא כדין במהלך הכהונה, ולשמור על טוהר המידות. להלן ניתוח מקיף ומעודכן של המסגרת הנורמטיבית, תמונת המצב בקרב ראש הממשלה, השרים וחברי הכנסת, והכשלים המבניים במערכת האכיפה והשקיפות.

________________________________________

1. המסגרת הנורמטיבית והדרישות בחוק

בישראל קיימות שתי מערכות כללים נפרדות להצהרות הון – אחת לשרים ולסגני שרים, והשנייה לחברי כנסת:

א. שרים, סגני שרים וראש הממשלה: "כללי אשר"
החובה חלה מכוח "כללי אשר" (כללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים, 1977):
• מועד הגשה ראשון: תוך 60 ימים ממועד כינון הממשלה או המינוי לתפקיד.
• עדכון תקופתי: הגשת תצהיר מעודכן מדי שנה (בדרך כלל עד סוף חודש פברואר).
• סיום כהונה: תוך 60 ימים ממועד סיום התפקיד (כדי שניתן יהיה לבצע השוואה ולבחון שינויים בהון בתקופת הכהונה).
• הנכסים המדווחים: נדל"ן, חשבונות בנק, פיקדונות, מניות וניירות ערך, זכויות בתאגידים, כלי רכב, חובות והתחייבויות, ומקורות הכנסה – של נושא המשרה, בן/בת זוגו וילדיו הסמוכים על שולחנו.
• גוף אוסף: משרד מבקר המדינה.
• רמת החשיפה: הצהרות ההון אינן גלויות לציבור. הן נשמרות בכספת מאובטחת במשרד מבקר המדינה ומשמשות לבקרה פנימית בלבד.

(מקור: כלכליסט - נתניהו, 16 שרים ושלושה סגני שרים טרם הגישו הצהרת הון למבקר)

ב. חברי כנסת (קואליציה ואופוזיציה): תקנון הכנסת וכללי האתיקה
החובה חלה מכוח סעיף 13 לכללי האתיקה לחברי הכנסת:
• מועדי הגשה: תוך 60 ימים מיום תחילת הכהונה בכנסת, עדכון מדי שנה, ותוך 60 ימים מסיום הכהונה.
• גוף אוסף: יושב-ראש הכנסת / ועדת האתיקה של הכנסת.
• רמת החשיפה: סודית לחלוטין. מופקדת בכספת הכנסת, ופתיחתה מותרת רק באישור ועדת האתיקה או בצו שיפוטי במסגרת חקירה פלילית.

(מקורות: זמן ישראל - משרד מבקר המדינה הפך למנגנון להלבנת כספים, כלכליסט - ניגוד העניינים של ראבילו: איך יפקח על סודותיו הכספיים של נתניהו?)

________________________________________

2. תמונת המצב: ראש הממשלה, השרים וחברי הכנסת

א. ראש הממשלה – בנימין נתניהו
• סטטוס הגשה ראשוני: הגיש הצהרת הון ראשונית לממשלה ה-37 לאחר שקיבל ארכה מיוחדת ממבקר המדינה.
• חובות דיווח מיוחדות: נתניהו מחויב בדיווח שנתי מעודכן, ובפרט בדיווח על סטטוס החזר הלוואה ע"ס 2 מיליון ש"ח שקיבל מאיש העסקים ספנסר פרטרידג' למימון הגנתו המשפטית (הלוואה שאושרה ע"י המבקר אנגלמן לאחר שוועדת ההיתרים דחתה בקשת מענק).
• שקיפות וספקות: בשל החיסיון המוחלט על כספת המבקר, אין לציבור יכולת לוודא האם העדכונים השנתיים והדיווחים על ניהול ההלוואה מוגשים בזמן ובדייקנות.

(מקור: ynet - מבקר המדינה אישר לנתניהו ללוות כסף להגנה מחברו המיליונר)

ב. שרים וסגני שרים בממשלה ה-37
על פי נתוני מעקב של משרד מבקר המדינה, פניות התנועה לחופש המידע ותחקיר הנתונים של "כלכליסט":

שרים שלא הגישו הצהרת הון כלל מתחילת הקדנציה (למעלה משנתיים וחצי):
1. איתמר בן גביר (השר לביטחון לאומי)
2. רון דרמר (השר לעניינים אסטרטגיים)
3. יואב קיש (שר החינוך)

(מקורות: כלכליסט - מה יש להם להסתיר?, התנועה לחופש המידע)

שרים וסגני שרים שלא הגישו הצהרה מעודכנת לשנת 2024 / דיווחים חלקיים:
• בצלאל סמוטריץ' (שר האוצר)
• דודי אמסלם (השר לשיתוף פעולה אזורי ושר במשרד המשפטים)
• שלמה קרעי (שר התקשורת)
• עמיחי אליהו (שר המורשת)
• עידית סילמן (השרה להגנת הסביבה)
• גילה גמליאל (שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה)
• זאב אלקין (שר במשרד האוצר – מכהן מ-2024)
• חיים כץ (שר התיירות) – העביר מסמכים חלקיים באוקטובר 2024 אך נמנע מלהצהיר ולחתום על התצהיר כנדרש.
• סגני שרים מכהנים שלא הצהירו: שרן השכל ואלמוג כהן.
• שרים וסגנים לשעבר שלא השלימו דיווחים/הצהרות סיום כהונה: בני גנץ, חילי טרופר, גדי איזנקוט, יפעת שאשא-ביטן, אוריאל בוסו, מיכאל מלכיאלי, יואב בן צור, יצחק גולדקנופף, משה אבוטבול ויעקב טסלר.

ג. חברי הכנסת (כלל הבית – קואליציה ואופוזיציה)
• שיעור ההגשה: רוב חברי הכנסת משלימים בסופו של דבר את הגשת הצהרות ההון ליו"ר הכנסת, בעיקר בשל מעורבות פעילה של היועצת המשפטית לכנסת ווועדת האתיקה.
• חריגות ואיחורים: בפתח כל כנסת חדשה, עשרות חברי כנסת (מכלל סיעות הבית) חורגים ממועד 60 הימים הקבוע בתקנון, ונדרשות תזכורות מרובות כדי לאסוף את כלל ההצהרות.
• חובה כפולה: חבר כנסת שאינו שר מדווח לכנסת בלבד. חבר כנסת הממונה לשר או לסגן שר חב בחובה כפולה – גם ליו"ר הכנסת וגם למבקר המדינה.

________________________________________

3. התראות, תזכורות וכשל הסנקציות

ואקום אכיפתי לגבי שרים
• פניות מבקר המדינה: מבקר המדינה (מתניהו אנגלמן) פונה בתזכורות במייל ובפניות רשמיות למזכיר הממשלה כדי לתזכר שרים שאינם מציגים הצהרות הון.
• היעדר שיניים בחוק: למבקר המדינה אין כל סמכות בחוק להטיל סנקציות, קנסות או עיצומים מנהליים על שרים וסגני שרים שאינם מגישים הצהרות הון. הציות ל"כללי אשר" מבוסס על נורמה ציבורית בלבד, ולכן שרים מרשים לעצמם להתעלם מהדרישה במשך חודשים ושנים.

מנגנוני האכיפה לגבי חברי כנסת
• סמכויות ועדת האתיקה: בשונה מהשרים, לגבי חברי כנסת קיימת כתובת אוכפת. ועדת האתיקה מוסמכת להטיל סנקציות מדורגות: הערה, נזיפה, שלילת זכות דיבור במליאה או בוועדות, ואף שלילת שכר במקרים של סירוב מתמשך.

________________________________________

4. המידע הפיננסי המשלים והמשמעות הציבורית

הימנעות מהגשת הצהרת הון מקבלת משקל כבד במיוחד כאשר מדובר בשרים המחזיקים בסמכויות ביצועיות ובתקציבי עתק:

1. רון דרמר (השר לעניינים אסטרטגיים):
• הקשר: מנהל את המגעים הבינלאומיים הרגישים ביותר וחבר קבינט. בעברו שימש כעשור במגזר הפרטי בעסקים ייעוציים ובינלאומיים.
• המשמעות: בהיעדר הצהרת הון, אין שום אפשרות לדעת אילו מניות, נכסים או קשרים עסקיים קודמים נמצאים בבעלותו, ואין דרך לוודא היעדר ניגוד עניינים בהחלטותיו.

2. איתמר בן גביר (השר לביטחון לאומי):
• הקשר: ממונה על משטרת ישראל, שב"ס ותקציבים של מיליארדי שקלים. עבד שנים רבות כעורך דין עצמאי.
• המשמעות: אי-הגשת הצהרה מונעת שקיפות לגבי נכסיו, התחייבויותיו או מקורות הכנסה קודמים, דווקא בתפקיד שאחראי על אכיפת החוק.

3. בצלאל סמוטריץ' (שר האוצר):
• הקשר: קובע את מדיניות המיסוי, מנהל את הקופה הציבורית ומקצה תקציבים לכלל מגזרי המשק.
• המשמעות: שר אוצר שאינו מגיש תצהיר מעודכן במועד פוגע באמון הציבור במערכת המיסוי והאכיפה הפיננסית שהוא עצמו מופקד עליה.

(מקור: שקוף - מעקב "שקוף": חמישה שרים לא הגישו למבקר המדינה הצהרות הון)

________________________________________

5. סיכום: כשל השקיפות הישראלי

בניגוד למדינות דמוקרטיות רבים (כדוגמת ארה"ב), שבהן הצהרות ההון של חברי הקונגרס והשרים מפורסמות באינטרנט לעיני כול:
1. בישראל הדיווח הוא חסוי ומופקד בכספת בלבד.
2. גם את הרף המינימלי הזה של דיווח חסוי, חלק מבכירי הממשלה אינם ממלאים.
3. היעדר סנקציות בחוק הופך את "כללי אשר" להמלצה בלבד עבור שרים.

________________________________________

 מקורות המידע והנתונים

• משרד מבקר המדינה – הכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים (כללי אשר): https://www.mevaker.gov.il/about/permits/background
• התנועה לחופש המידע – מעקב דיווחי הצהרות הון של שרים וסגני שרים: https://www.meida.org.il/tag/הצהרות-הון
• תחקיר נתוני "כלכליסט" (צבי זרחיה) – דיווחי הצהרות הון ועיכובים בהגשה: https://www.calcalist.co.il/tags/הצהרות_הון
• אתר העיתונות העצמאית "שקוף" – מעקב הגשת הצהרות הון של שרי הממשלה: https://shakuf.co.il/54341
• תקנון הכנסת וכללי האתיקה לחברי הכנסת – סעיף 13 (חובת הגשת הצהרת הון): https://main.knesset.gov.il
• מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) – סקירות בנושא שקיפות ונכסי נבחרי ציבור: https://main.knesset.gov.il/Activity/Info/MMMNDA

________________________________________

בעריכה עשויות ליפול טעויות, במידה ונתקלתם בציטוט או מקור לא מדוייק אנא כתבו לנו באמצעות טופס יצירת הקשר כדי שנוכל לתקנו.