ASHKARA - אשכרה

פרשת האוהלים בהר דב (2023): סקירה ביקורתית על קבלת ההחלטות, מדיניות ההכלה והזיקה לאסטרטגיה של נתניהו הקמת האוהלים של ארגון חיזבאללה בשטח הריבוני של מדינת ישראל באזור הר דב באפריל 2023, והחלטת הדרג המדיני להימנע מפינויים בכוח צבאי במשך כחצי שנה, הפכו לאחד האירועים המייצגים ביותר של תפיסת הביטחון הישראלית ערב אירועי 7 באוקטובר 2023. סקירה זו מציגה תיאור כרונולוגי מפורט של הפרשה, מנתחת את הליך קבלת ההחלטות בדרג המדיני בראשות בנימין נתניהו, ובוחנת את הקורלציה בין התנהלות זו לבין דפוס הפעולה ההיסטורי של נתניהו בניהול עימותים וסיכונים ביטחוניים. 1. תיאור כרונולוגי מפורט של הפרשה (אפריל – אוקטובר 2023) אפריל–מאי 2023 – הקמת המאהל בשטח ישראל: פעילי "כוח רדואן" של חיזבאללה חצו את "הקו הכחול" (קו הגבול המוכר בינלאומית) במתחם הר דב/חוות שבעא. הפעילים הקימו שני אוהלים במרחק של כ-30–80 מטרים בתוך שטחה הריבוני של ישראל – מחוץ לגדר המערכת אך מדרום לקו הגבול – ואיישו אותם בפעילים חמושים. 21 ביוני 2023 – חשיפת הפרשה לציבור: הפרשה נחשפה לראשונה ב דיווח של הכתבת הצבא...

השאלה איננה אם התקיפה הישראלית בדוחא ב־9 בספטמבר 2025 "הביאה" לבדה לעסקת החטופים ולהפסקת האש. השאלה המעניינת יותר היא האם התקיפה שינתה את התנאים הדיפלומטיים והמדיניים שבהם התנהל המאמץ להגיע להסכם - עד כדי כך שהיא הפכה מניסיון לפגוע בהנהגת חמאס לאירוע ששינה את  הדרך שבה  המלחמה הייתה אמורה להסתיים. ויש שאלה קודמת, ואולי חשובה יותר:  האם להנהגה הישראלית היו מטרות ברורות בלי אסטרטגיה שלמה וברורה להשגתן? זו אינה טענה שלפיה לישראל לא הייתה מדיניות או שלא התקבלו החלטות אסטרטגיות. הממשלה הגדירה שוב ושוב יעדים, הבעיה המחקרית היא אחרת - האם היה חיבור קוהרנטי בין היעדים לבין האמצעים שנבחרו, בין המערכה הצבאית לבין המשא ומתן, ובין המלחמה לבין השאלה מי ישלוט בעזה ביום שאחרי. דוחא היא נקודת מבחן טובה לשאלה הזאת, משום שהיא הציבה את הסתירה האפשרית במלוא עוצמתה: ישראל ביקשה לפגוע בהנהגת חמאס, אך עשתה זאת בתוך מדינה ששימשה מתווכת מרכזית; היא ביקשה להחזיר את כל החטופים, אך פעלה בזמן שערוץ המו״מ היה פעיל; והיא הציבה יעד של "ניצחון מוחלט", אך הדרך המעשית מן המלחמה אל הסדר יציב בעזה נותר...

מבחני PISA: צניחה חסרת תקדים בכל תחומי הליבה במערכת החינוך בישראל תוצאות מבחני ה-PISA הבינלאומיים של ה-OECD חושפות תמונה עגומה ומטרידה עד מאוד על מצבם של תלמידי ישראל. בניגוד לעבר, שבו חוותה מערכת החינוך עליות או ירידות נקודתיות במקצוע כזה או אחר, המחזור הנוכחי מציג נסיגה רוחבית חסרת תקדים בכל שלושת תחומי הליבה גם יחד. מדובר במשבר מערכתי עמוק שחורג בהרבה מתנודות סטטיסטיות רגילות. להלן השוואה מפורטת בין תוצאות המחזור הקודם (2022) למחזור הנוכחי (2025/2026) בכל התחומים שהמבחן בודק: תחום הבדיקה מחזור קודם (2022) - ציון ודירוג המחזור הנוכחי - ציון ודירוג שינוי בציון מגמה והשלכות בולטות מתמטיקה ציון: 458 דירוג: 43 ציון: 433 דירוג: 44 -25 נקודות 🔴 פגיעה קשה בכישורים האנליטיים. כ-46% מהתלמידים מתחת לרמת השליטה הבסיסית. קריאה (הבנת הנקרא) ציון: 474 דירוג: 31 ציון: 4...

סקירה מפורטת ומבוססת נתונים על מגמות יוקר המחיה בתקופת כהונתה של ממשלת נתניהו (ממשלת ישראל ה-37, משלהי דצמבר 2022 ועד שנת 2026). הנתונים מתבססים על פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), בנק ישראל, מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) ודיווחים כלכליים רשמיים. 1. אינפלציה מצטברת ומדד המחירים לצרכן העלייה המצטברת: מדד המחירים לצרכן רשם עליות רציפות לאורך הקדנציה: 3.0% בשנת 2023, 3.2% בשנת 2024, 2.6% בשנת 2025, ו-2.1% מתחילת 2026 ועד אוגוסט. במצטבר, מדובר בעלייה של כ- 11.3% במדד הכללי מראשית כהונת הממשלה. שחיקת שכר ריאלית: בעוד מדד המחירים עלה בחדות, השכר הנטו ספג שחיקה בעקבות הקפאת מדרגות המס ונקודות הזיכוי במס הכנסה. מקורות: טבלאות מדד המחירים לצרכן – למ"ס / קנטה | סיכום אינפלציה לפי שנים – דבר/למ"ס 2. סופרמרקטים, רשתות השיווק ומוצרי צריכה (FMCG) התייקרויות הספקים והיבואנים: חברות הענק (תנובה, שטראוס, אסם, דיפלומט, שסטוביץ, ליימן שליסל) ביצעו 3–4 גלי התייקרויות עוקבים. במוצרים מרכזיים (קפה, שוקולד, שימורים, חומרי ניקוי, מוצרי טואלטיקה ודגני ב...

התיקים, ההרשעות, החקירות וההליכים המשפטיים והמשמעתיים בקואליציה סקירה אנליטית מפורטת ומקובצת של ההליכים המשפטיים, כתבי האישום, ההרשעות והחקירות הפליליות בעניינם של חברי קואליציית נתניהו. כולל מדגם קצר של 'לשעברים'. מפתח למיפוי המשפטי: ארבעת המישורים כדי ליצור תמונה מדויקת ונטולת הטיות, הניתוח מחולק לארבעה מישורים משפטיים נפרדים: (1) משפטים פליליים פעילים הבודקים כתבי אישום בבתי משפט; (2) הרשעות פליליות חלוטות והסדרי טיעון ; (3) חקירות פליליות, אישורי חקירה וזימונים באזהרה ; ו- (4) הליכים משמעתיים ורגולטוריים חמורים ברשויות המדינה. 1. משפטים פליליים פעילים (כתבי אישום בבית משפט) בנימין נתניהו (ראש הממשלה – הליכוד) משפטו הפלילי מתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים בשלושה תיקים נפרדים ( משפט נתניהו ): תיק 40...

הרשימה השחורה: 30+ מהלכים כלכליים של ממשלת נתניהו שמסכנים את עתיד המשק הישראלי בזמן שמעמד הביניים והציבור העובד והמשרת נושאים בנטל הפיזי והכלכלי, המדיניות הכלכלית של הממשלה מציגה שורה ארוכה של כשלים מבניים, הסטת משאבים פוליטית, הכבדה אגרסיבית של נטל המס ופגיעה ישירה במנועי הצמיחה של מדינת ישראל. להלן סקירה מחקרית מקיפה המרכזת את הצעדים וההחלטות הכלכליות שזכו לביקורת חריפה מצד הדרג המקצועי באוצר, נגיד בנק ישראל, סוכנויות הדירוג הבינלאומיות ופורום הכלכלנים – בליווי הפניות למקורות המידע הרשמיים. 1. מדיניות פיסקלית, הגירעון ודירוג האשראי הורדות דירוג אשראי היסטוריות: סוכנויות הדירוג הבינלאומיות (Moody's, S&P, Fitch) הורידו את דירוג האשראי של ישראל לראשונה בהיסטוריה, תוך הורדה כפולה חריגה על ידי מודי'ס לרמת Baa1. הדוחות הדגישו כי הסיבה אינה רק הלחימה, אלא כשלים ניהוליים, היעדר מדיניות פיסקלית אחראית ופגיעה במוסדות המדינה. מקור: החשב הכללי במשרד האוצר – הודעות דירוג האשראי של...