רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית ממשלה

עובדות מול סיסמאות: מי באמת מרכיב את בית המשפט העליון?

עובדות מול סיסמאות: מי באמת מרכיב את בית המשפט העליון? ⚖️ בשיח הציבורי והפוליטי נשמעות באופן תדיר טענות וסיסמאות על בית משפט עליון "שמאלני" או בלתי-מאוזן. אולם, כאשר בוחנים את הנתונים העובדתיים, מתבררת תמונה שונה לחלוטין: כל השופטים המכהנים כיום בבית המשפט העליון מונו תחת ממשלות בראשות הימין , או במסגרת הסכמות פוליטיות שבהן הובילו שרי משפטים מהאגף השמרני. החל מ-2022 פרשו לגמלאות בהגיעם לגיל 70 השופטים אסתר חיות, עוזי פוגלמן, ענת ברון ויוסף אלרון. בהיעדר מינויים חדשים, מורכב כיום בית המשפט העליון במינוי קבע מ- 11 שופטים ושופטות . 📊 הרכב שופטי בית המשפט העליון (רקע, מינוי ומגורים) שם השופט/ת שנת מינוי גורם ממנה (ראש ממשלה / שר משפטים) מגורים רקע ונטייה משפטית (הערכה על בסיס פסיקות ומאמרים) יצחק עמית (נשיא) 2009 נתניהו / יעקב נאמן חיפה בוגר החינוך הממלכתי...

עובדות מול הבטחות: כך נראית מפת הקיצוצים בתקציב המדינה (2023–2026)

האזרח משלם, השירותים מתכווצים – והפוליטיקה חוגגת: האמת על הקיצוצים בתקציבי המדינה כשמסבירים לנו ש"אין כסף בגלל המלחמה" וכולם חייבים "להיכנס תחת האלונקה", חשוב להסתכל בנתונים הרשמיים. הסיפור הכלכלי של השנים האחרונות אינו רק סיפור על הוצאות ביטחון נדרשות, אלא על סדרי עדיפויות: שירותי החינוך, הבריאות, התחבורה והרווחה נחתכים שוב ושוב, בזמן שהכספים הקואליציוניים – שהגיעו לשיאי כל הזמנים – נשמרים כמעט ללא פגיעה. 📊 התמונה הגדולה: זינוק חסר תקדים בכספים הקואליציוניים כדי להבין את גודל העיוות, מספיק להסתכל על הגידול הדרמטי בסעיפי הכספים הקואליציוניים (הקצאות תקציביות המיועדות להסכמים פוליטיים וסקטוריאליים): 2022 (הממשלה הקודמת): כ-700 מיליון ש"ח. 2023–2024: לפי דיווחים ונתונים שפורסמו בזמן ישראל , היקף הכספים זינק לשיא היסטורי של כ- 5.7 מיליארד ש"ח ב-2023 וכ- 7.9 מיליארד ש"ח ב-2024 (גידול של מאות אחוזים!). 2025–2026: המשיכה הקצאה פוליטית נרחבת של כ- 4.6 מיליארד ש"ח ב-2025 וכ- 2.4 מ...

מחיר השבר: ניתוח נתוני ההגירה מישראל (2014–2025) והשלכותיה הפיסקליות

ניתוח מבני, פיסקלי ומדיני: מגמות ההגירה מישראל (2014–2025) והשלכותיהן על המשק שאלת ההגירה מישראל נידונה תכופות בשיח הציבורי מתוך פריזמה פוליטית או רגשית. אולם, בחינה של נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) , מחקרי חדר המחקר של הלמ"ס בשיתוף אוניברסיטת תל אביב , ודוחות החטיבה לתכנון וכלכלה ברשות המסים , ממחישה כי בעשור האחרון – ובפרט בשנים 2023–2025 – עבר מאזן ההגירה של ישראל שינוי כמותי ואיכותי כאחד. אין מדובר רק בעלייה במספר היוצאים, אלא בשינוי מבני בפרופיל הדמוגרפי, התעסוקתי והפיסקלי של העוזבים. להלן ניתוח נתונים מפורט של המגמות, ההשלכות הכלכליות, השפעות המדיניות הממשלתית, והביקורת על מענה הרגולציה. 1. המאזן הדמוגרפי: מעשור של יציבות לשבר של 2023–2025 א. נקודת הייחוס: 2013–2022 במשך עשור עמד מאזן ההגירה השלילי של אזרחים ישראלים (יציאות לטווח ארוך בניכוי תושבים חוזרים) על ממוצע יציב של כ- 14,300 בני אדם בשנה , כפי שמשתקף ב לוחות מאזן ההגירה של הלמ"ס : יוצאים לטווח ארוך: כ-35,000 עד 40,000 ישראלים בשנה. תושבים חוזרים: כ-21,000 עד 25,000 ישראלים בשנה. ...

מחדל ההסברה והדיפלומטיה מאז 7 באוקטובר: ניתוח נתונים

קרב התודעה שאחרי ה-7 באוקטובר: מחדל ההסברה והדיפלומטיה הישראלית – ניתוח מתכלל ומגובה נתונים מאז 7 באוקטובר 2023, מדינת ישראל נמצאת לא רק במערכה צבאית רב-זירתית, אלא גם במערכה דיפלומטית ותודעתית חסרת תקדים. בעוד שבימים הראשונים למלחמה זכתה ישראל לגלי תמיכה ולגיטימציה גורפים במערב, ככל שהלחימה התארכה, המאזן הדיפלומטי הלך והשתנה במהירות – עד לכדי שחיקה עמוקה ומצור משפטי ומדיני. האם מדובר בגזירת גורל מול דעת קהל עולמית מורכבת, או בתוצאה ישירה של מחדל מבני ומתמשך בניהול המערכות הרשמיות? ניתוח התהליכים והנתונים מציג תמונה מורכבת של כשל מערכתי לצד יוזמות אזרחיות שמילאו את החלל. 1. התפנית הכרונולוגית: מגל תמיכה חסר תקדים לשחיקה ומצור שלב א': אשראי מדינתי כמעט בלתי מוגבל (אוקטובר 2023) בימים הראשונים לאחר הטבח, חשיפת הזוועות והקרנת הסרטונים ייצרו קונצנזוס בינלאומי. מנהיגי המערב – ובהם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, ראש ממשלת בריטניה וקנצלר גרמניה – הגיעו לביקורי הזדהות והכירו באופן חד-משמעי בזכותה ובחובתה של ...

שפל היסטורי בחינוך: תוצאות PISA עגומות במשמרת של שר החינוך קיש

מבחני PISA: צניחה חסרת תקדים בכל תחומי הליבה במערכת החינוך בישראל תוצאות מבחני ה-PISA הבינלאומיים של ה-OECD חושפות תמונה עגומה ומטרידה עד מאוד על מצבם של תלמידי ישראל. בניגוד לעבר, שבו חוותה מערכת החינוך עליות או ירידות נקודתיות במקצוע כזה או אחר, המחזור הנוכחי מציג נסיגה רוחבית חסרת תקדים בכל שלושת תחומי הליבה גם יחד. מדובר במשבר מערכתי עמוק שחורג בהרבה מתנודות סטטיסטיות רגילות. להלן השוואה מפורטת בין תוצאות המחזור הקודם (2022) למחזור הנוכחי (2025/2026) בכל התחומים שהמבחן בודק: תחום הבדיקה מחזור קודם (2022) - ציון ודירוג המחזור הנוכחי - ציון ודירוג שינוי בציון מגמה והשלכות בולטות מתמטיקה ציון: 458 דירוג: 43 ציון: 433 דירוג: 44 -25 נקודות 🔴 פגיעה קשה בכישורים האנליטיים. כ-46% מהתלמידים מתחת לרמת השליטה הבסיסית. קריאה (הבנת הנקרא) ציון: 474 דירוג: 31 ציון: 4...