עובדות מול סיסמאות: מי באמת מרכיב את בית המשפט העליון?

עובדות מול סיסמאות: מי באמת מרכיב את בית המשפט העליון? ⚖️

בשיח הציבורי והפוליטי נשמעות באופן תדיר טענות וסיסמאות על בית משפט עליון "שמאלני" או בלתי-מאוזן. אולם, כאשר בוחנים את הנתונים העובדתיים, מתבררת תמונה שונה לחלוטין: כל השופטים המכהנים כיום בבית המשפט העליון מונו תחת ממשלות בראשות הימין, או במסגרת הסכמות פוליטיות שבהן הובילו שרי משפטים מהאגף השמרני.

החל מ-2022 פרשו לגמלאות בהגיעם לגיל 70 השופטים אסתר חיות, עוזי פוגלמן, ענת ברון ויוסף אלרון. בהיעדר מינויים חדשים, מורכב כיום בית המשפט העליון במינוי קבע מ-11 שופטים ושופטות.


📊 הרכב שופטי בית המשפט העליון (רקע, מינוי ומגורים)

שם השופט/ת שנת מינוי גורם ממנה (ראש ממשלה / שר משפטים) מגורים רקע ונטייה משפטית (הערכה על בסיס פסיקות ומאמרים)
יצחק עמית (נשיא) 2009 נתניהו / יעקב נאמן חיפה בוגר החינוך הממלכתי-דתי בעברו, שופט מחוזי לשעבר; גישה פרגמטית-ליברלית במשפט ציבורי.
נעם סולברג (משנה לנשיא) 2012 נתניהו / יעקב נאמן אלון שבות שופט מחוזי לשעבר, בן הציונות הדתית; נחשב מסמלי הגישה השמרנית, הפורמליסטית והריסון השיפוטי.
דפנה ברק-ארז 2012 נתניהו / יעקב נאמן תל אביב לשעבר דיקאנית הפקולטה למשפטים באונ' ת"א; תפיסה ליברלית-אקטיביסטית במשפט חוקתי ומנהלי.
דוד מינץ 2017 נתניהו / איילת שקד דולב שופט מחוזי לשעבר, דתי-לאומי; מזוהה באופן מובהק עם האגף השמרני והריסון השיפוטי.
יעל וילנר 2017 נתניהו / איילת שקד ירושלים שופטת מחוזי לשעבר, שופטת דתייה ראשונה בעליון; מונתה בהסכמה רחבה, נוטה לשמרנות מתונה.
עופר גרוסקופף 2018 נתניהו / איילת שקד כפר סבא פרופסור למשפטים ושופט מחוזי לשעבר; בעל תפיסה ליברלית-כלכלית ואקטיביזם מנהלי.
אלכס שטיין 2018 נתניהו / איילת שקד ירושלים מומחה בינלאומי לדיני ראיות; שמרן מובהק המנהיג גישה טקסטואלית-פורמליסטית מחמירה.
גילה כנפי-שטייניץ 2022 בנט-לפיד / גדעון סער מבשרת ציון סגנית נשיא המחוזי לשעבר; מונתה ביוזמת סער כחלק מקידום שופטים בעלי פרופיל שמרני-מקצועי.
ח'אלד כבוב 2022 בנט-לפיד / גדעון סער יפו השופט המוסלמי הקבוע הראשון בעליון, מומחה למשפט כלכלי; שופט פרגמטי ומקצועי.
יחיאל כשר 2022 בנט-לפיד / גדעון סער תל אביב עו"ד בכיר מהמגזר הפרטי; בעל גישה אזרחית-מסחרית שמרנית ופורמליסטית.
רות רונן 2022 בנט-לפיד / גדעון סער תל אביב שופטת המחלקה הכלכלית במחוזי לשעבר; בעלת תפיסה ליברלית-מתקדמת.

🔍 מניין נלקחו הנתונים על הנטייה המשפטית?

יש לציין שהשתייכות פוליטית של הממשלה שמינתה שופט אינה מדד מספק לעמדותיו השיפוטיות, ושאת הטענות על אופיו האידאולוגי של בית המשפט יש לבחון גם באמצעות פסיקותיו בפועל. משום כך, ניתוח האוריינטציה השיפוטית אינו נשען על זיקה מפלגתית (שאסורה על שופטים), אלא מתבסס על מקורות מידע עובדתיים ומחקריים:

  1. מחקרים אמפיריים ואקדמיים: ניתוחים כמותיים המבוססים על נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה, מחקרים מפורסמים בפקולטות למשפטים (באוניברסיטאות העברית, תל אביב ובר-אילן), לצד ניתוחים של פורום קהלת למחקר. מחקרים אלו בוחנים את שיעור התערבות בית המשפט בהחלטות ממשלה וחקיקת כנסת (העומד על שיעורי דחייה גבוהים של כ-90% מהעתירות) ואת דפוסי ההצבעה בפסיקות חוקתיות.
  2. כתבים וספרים שפרסמו השופטים:
    • השופט נעם סולברג פרסם מאמרים אקדמיים הקוראים לצמצום עילת הסבירות ולריסון שיפוטי.
    • השופט אלכס שטיין ניסח עוד באקדמיה גישה טקסטואלית מחמירה (Textualism) המצמצמת את שיקול דעת השופט.
    • השופטת דפנה ברק-ארז פרסמה ספרים רבים המבטאים תפיסה ליברלית המדגישה הגנה על זכויות פרט.
  3. הצהרות שרי המשפטים: איילת שקד הצהירה פומבית כי הובילה "מהפכה שמרנית" ומינתה שופטים בעלי תפיסת ריסון, בעוד גדעון סער הדגיש את גיוון ההרכב במינוי שופטים שמרנים ומייצגי השוק הפרטי.

📌 בשורה התחתונה

  • 0 שופטים מבין המכהנים כיום מונו על ידי ממשלת שמאל או מרכז-שמאל.
  • 7 מתוך 11 השופטים מונו תחת ממשלות הליכוד ונתניהו (4 מהם בעידן איילת שקד).
  • 4 השופטים הנוספים מונו תחת שר המשפטים גדעון סער (איש הימין).
  • מבחינה גיאוגרפית ודמוגרפית: בבית המשפט כיום ישנם שופטים המתגוררים ביהודה ושומרון (סולברג ומינץ), לצד שופטים מתל אביב, ירושלים, חיפה וכפר סבא.

העובדות מראות כי בית המשפט העליון אינו "מובלעת שמאלנית", אלא ערכאה פלורליסטית ומגוונת הכוללת אגף שמרני חזק לצד אגף ליברלי.


📚 מקורות מידע וקריאה נוספת

סקירה זו משלבת מידע ממספר מקורות מובילים בישראל ובעולם. בעריכה עשויות ליפול טעויות – במידה ונתקלתם בציטוט או במקור לא מדויק, אנא כתבו לנו באמצעות טופס יצירת הקשר כדי שנוכל לתקנו.

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מחיר השבר: ניתוח נתוני ההגירה מישראל (2014–2025) והשלכותיה הפיסקליות

סקירת נתוני הרצח, עבירות הנשק והפשיעה המאורגנת בישראל (2014–2026)

הצהרות הון בממשלת ישראל וכלל חברי הכנסת