ASHKARA - אשכרה

התיקים, ההרשעות, החקירות וההליכים המשפטיים והמשמעתיים בקואליציה סקירה אנליטית מפורטת ומקובצת של ההליכים המשפטיים, כתבי האישום, ההרשעות והחקירות הפליליות בעניינם של חברי קואליציית נתניהו. כולל מדגם קצר של 'לשעברים'. מפתח למיפוי המשפטי: ארבעת המישורים כדי ליצור תמונה מדויקת ונטולת הטיות, הניתוח מחולק לארבעה מישורים משפטיים נפרדים: (1) משפטים פליליים פעילים הבודקים כתבי אישום בבתי משפט; (2) הרשעות פליליות חלוטות והסדרי טיעון ; (3) חקירות פליליות, אישורי חקירה וזימונים באזהרה ; ו- (4) הליכים משמעתיים ורגולטוריים חמורים ברשויות המדינה. 1. משפטים פליליים פעילים (כתבי אישום בבית משפט) בנימין נתניהו (ראש הממשלה – הליכוד) משפטו הפלילי מתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים בשלושה תיקים נפרדים ( משפט נתניהו ): תיק 40...

הרשימה השחורה: 30+ מהלכים כלכליים של ממשלת נתניהו שמסכנים את עתיד המשק הישראלי בזמן שמעמד הביניים והציבור העובד והמשרת נושאים בנטל הפיזי והכלכלי, המדיניות הכלכלית של הממשלה מציגה שורה ארוכה של כשלים מבניים, הסטת משאבים פוליטית, הכבדה אגרסיבית של נטל המס ופגיעה ישירה במנועי הצמיחה של מדינת ישראל. להלן סקירה מחקרית מקיפה המרכזת את הצעדים וההחלטות הכלכליות שזכו לביקורת חריפה מצד הדרג המקצועי באוצר, נגיד בנק ישראל, סוכנויות הדירוג הבינלאומיות ופורום הכלכלנים – בליווי הפניות למקורות המידע הרשמיים. 1. מדיניות פיסקלית, הגירעון ודירוג האשראי הורדות דירוג אשראי היסטוריות: סוכנויות הדירוג הבינלאומיות (Moody's, S&P, Fitch) הורידו את דירוג האשראי של ישראל לראשונה בהיסטוריה, תוך הורדה כפולה חריגה על ידי מודי'ס לרמת Baa1. הדוחות הדגישו כי הסיבה אינה רק הלחימה, אלא כשלים ניהוליים, היעדר מדיניות פיסקלית אחראית ופגיעה במוסדות המדינה. מקור: החשב הכללי במשרד האוצר – הודעות דירוג האשראי של...

אירוע "המצור" על המספרה בכיכר המדינה: התמונה המלאה בין מחאה, תחושת ניתוק וספין תקשורתי אירוע "המצור על המספרה" שהתרחש ב-1 במרץ 2023 הפך לאחד מרגעי השיא הדרמטיים והשנויים במחלוקת בגל המחאה נגד הרפורמה המשפטית. האירוע, שבו נלכדה רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו במשך כארבע שעות במספרה בכיכר המדינה בתל אביב, גילם בתוכו את השבר החברתי הדינמי, את תחושת הזעם של המפגינים, ואת המאבק העז על הנדסת הנרטיב התקשורתי. הרקע והימים שקדמו – תל אביב בשיא "יום השיבוש הלאומי" אירוע המספרה לא התרחש בחלל ריק, אלא ביומו של אחד מימי המחאה הסוערים והאלימים ביותר שידעה המדינה באותה תקופה: הכרזה מראש על "יום שיבוש לאומי": ימים ספורים קודם לכן הכריזו ארגוני המחאה על ה-1 במרץ כ יום שיבושים נרחב בכל רחבי הארץ , שכלל חסימות מתוכננות של צומתי מפתח, תחנות רכבת ונתיבי איילון. עליית מדרגה באלימות המשטרתית: במהלך שעות הבוקר והצהריים של אותו יום, הפכה תל אביב לזירת עימותים חריפה. משטרת ישראל הפעילה לראשונה במחאה זו מכתזיות ורימוני הלם נגד מפגינים שחסמו ...

הכרסום מבפנים: התיעוד המורחב של מסע הדלגיטימציה נגד צה"ל, מפקדיו ומערכת הביטחון סקירה אנליטית מקיפה מגובה במחקרים, נתונים ועובדות מתועדות על היחסים בין הדרג המדיני למערכת הביטחון. מתקפת 7 באוקטובר 2023 והלחימה החזיתית שנלוותה לה לוו בעימות פומבי ומתמשך בין ראש הממשלה בנימין נתניהו וסביבתו הפוליטית לבין פיקוד צה"ל וראשי זרועות הביטחון. הביקורת הציבורית והמחקרית בישראל מצביעה על דפוס שיטתי של הסטת אשמה, ערעור סמכות המפקדים ושחיקת מעמד הממלכתיות של הצבא. הבהרה: אף שסקירה זו מנתחת לעומק את מנגנוני הפעולה, הדוגמאות המובאות בה הן מדגם מייצג ומצומצם בלבד מתוך עשרות אירועים, תדרוכים והתבטאויות שתועדו לאורך הלחימה. 1. אמון הציבור: הפער שנמדד בזמן אמת סדרת סקרים ומחקרים מתמשכים של מכוני מחקר עצמאיים משרטטת פער עמוק ברמת האמון שרוחש הציבור הישראלי לשני הדרגים: אמון בפיקוד צה"ל: בסקרי מדד סקרי חרבות ברזל של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ו מד...

בין הפקרה לקמפיין: הריקבון המוסרי ביחס למשפחות החטופים מה שהתרחש כאן מול עינינו אינו רק מחדל מדיני או טעות טקטית; זהו שפל מוסרי וריקבון ערכי חסר תקדים בתולדות המדינה. החוזה הבסיסי ביותר בין מדינה לאזרחיה – הערבות ההדדית ופדיון שבויים – נרמס ברגל גסה למען מטרה אחת ויחידה: שרידות פוליטית של בנימין נתניהו ושורת המלחכים בסביבתו. תעשייה של דה-לגיטימציה וארס כדי לחסום את הלחץ הציבורי הגובר לשחרור החטופים, הפעילה מכונת התקשורת והרשתות של הקואליציה מנגנון שיטתי ומכוער של הכפשת משפחות החטופים. תחקירים עיתונאיים חשפו כיצד אזרחים שיקירהם נחטפו מבתיהם תויגו כ"קפלניסטים", "משתפי פעולה" ו"משרתי חמאס", בעוד שופרות בתקשורת טענו כי המשפחות "כפויות טובה" והעלו טענות קשות על דמם שהותר ברשת. בני משפחה בולטים כמו עינב צנגאוקר, דני אלגרט וגיל דיקמן חוו סדרה של רדיפות אישיות, איומים ברשתות, וגידופים מחוץ לכותלי הכנסת. השפלה בתוך משכן הכנסת במקום לחבק את המשפחות בשעתן הקשה ביותר, נציגי הקואליציה בוועדות הכנסת העבירו אותן מסכת של השפלות. בדיווחים ...