ירי בתוך הנגמ"ש: כך הפך נתניהו את מערכת הביטחון למטרה פוליטית
הכרסום מבפנים: התיעוד המורחב של מסע הדלגיטימציה נגד צה"ל, מפקדיו ומערכת הביטחון
סקירה אנליטית מקיפה מגובה במחקרים, נתונים ועובדות מתועדות על היחסים בין הדרג המדיני למערכת הביטחון.
מתקפת 7 באוקטובר 2023 והלחימה החזיתית שנלוותה לה לוו בעימות פומבי ומתמשך בין ראש הממשלה בנימין נתניהו וסביבתו הפוליטית לבין פיקוד צה"ל וראשי זרועות הביטחון. הביקורת הציבורית והמחקרית בישראל מצביעה על דפוס שיטתי של הסטת אשמה, ערעור סמכות המפקדים ושחיקת מעמד הממלכתיות של הצבא.
הבהרה: אף שסקירה זו מנתחת לעומק את מנגנוני הפעולה, הדוגמאות המובאות בה הן מדגם מייצג ומצומצם בלבד מתוך עשרות אירועים, תדרוכים והתבטאויות שתועדו לאורך הלחימה.
1. אמון הציבור: הפער שנמדד בזמן אמת
סדרת סקרים ומחקרים מתמשכים של מכוני מחקר עצמאיים משרטטת פער עמוק ברמת האמון שרוחש הציבור הישראלי לשני הדרגים:
- אמון בפיקוד צה"ל: בסקרי מדד סקרי חרבות ברזל של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ומדד הקול הישראלי של המכון הישראלי לדמוקרטיה, האמון ברמטכ"ל ובמטה הכללי נע לאורך הלחימה ברמות גבוהות של בין 63% ל-67%.
- אמון בדרג המדיני: הנתונים המקבילים עבור ראש הממשלה והממשלה נותרו ברמות שדישדשו בין 28% ל-34% בלבד, כפי שעולה מפורשות מפילוח מדדי האמון של המכון הישראלי לדמוקרטיה וכן מנתוני השוואת הדרגים של INSS.
- תפיסת הסטת האשמה: במדדי סקר מדד החברה הישראלית של המכון למדיניות עם יהודי (JPPI), מעל 65% מהמשיבים ציינו כי לדעתם המתקפות של גורמים פוליטיים נגד צה"ל נועדו להסיר אחריות פוליטית ומיניסטריאלית מהדרג המדיני.
2. התנערות מאחריות והטלת אשמה ישירה
- ציוץ ה-1:10 בלילה (29 באוקטובר 2023): בעיצומה של הכניסה הקרקעית לרצועה, פרסם נתניהו הודעה בחשבון X שבה נכתב: "בשום שלב ובשום עת לא ניתנה התרעה לראש הממשלה נתניהו על כוונות מלחמה מצד החמאס", תוך הפניית אצבע מאשימה מפורשת לראש אמ"ן (אהרון חליווה) ולראש השב"כ (רונן בר). כפי שדווח ב-דיווח N12 על סערת הציוץ ומחיקתו, הפרסום עורר זעם ציבורי על התנערות מאחריות בזמן לחימה, נמחק כעבור כ-9 שעות והוביל להודעת התנצלות.
- מסגור מדיניות הכספים הקטארים: העברת הכספים הקטארים לעזה אושרה לאורך שנים בהחלטות דרג מדיני. מנגד, בתדרוכים לתקשורת (כפי שנחשף בתחקיר הארץ על מנגנון הזרמת הכספים לקטאר ובתוכנית תחקיר המקור ברשת 13), הועלתה הטענה כי המנגנון הופעל "לפי דרישתם והמלצתם הבלעדית של דרגי הביטחון".
- מסגור מכתבי ההתרעה מקיץ 2023: לאחר שפורסמו ב-דיווח חדשות 13 על אזהרות אמ"ן מכתבי ההתרעה של ראש אגף המחקר באמ"ן על שחיקת ההרתעה הישראלית בשל המחאה המשפטית (בהמשך צה"ל אף אישר רשמית כי נתניהו קיבל ארבעה מכתבי התרעה ממוקדים מאמ"ן בין מרץ ליולי 2023) לשכת רה"מ הדגישה בתגובה כי "אמ"ן לא סיפק התרעה נקודתית ל-7 באוקטובר" – ניסוח שנתפס כהקטנת אזהרה אסטרטגית רחבה לכדי כשל טקטי צבאי בלבד.
- הדהוד תיאוריות "בגידה מבפנים": גורמי קואליציה ופעילים ברשתות הדהדו טענות קונספירטיביות על כך שגורמים בתוך צה"ל "כיבו את המכ"מים" או "שיתפו פעולה" ב-7 באוקטובר. היעדר הבהרה נחרצת ומידית מצד הנהגת הממשלה נתפס כרוח גבית לשחיקת האמון במפקדים.
3. עימותים פומביים, תדרוכים ו"מארבים" בקבינט
- עימות "צוות התחקירים" (4 בינואר 2024): בדיון קבינט שעסק במוכנות צה"ל, הותקף הרמטכ"ל הרצי הלוי בחריפות על ידי השרים מירי רגב, בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר ודוד אמסלם בשל החלטתו למנות צוות בדיקה פנימי בראשות שאול מופז. הדיווחים ב-דיווח כאן 11 על פיצוץ ישיבת הקבינט הדגישו כי הימנעות ראש הממשלה מלהגן על הרמטכ"ל בזמן הדיון נתפסה כמתן לגיטימציה למתקפה.
- התנגחות בדובר צה"ל (19 ביוני 2024): בעקבות אמירתו של תא"ל דניאל הגרי כי "חמאס הוא רעיון, מי שחושב שאפשר להעלים אותו טועה", מיהרה לשכת ראש הממשלה להוציא הודעה פומבית: "הקבינט הגדיר כאחד מיעדי המלחמה את השמדת היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס. צה"ל כמובן מחויב לכך". הפרסום (שסוקר ב-סיקור Ynet על עימות לשכת רה"מ ודובר צה"ל) הציג את צה"ל כמי שמערער על הנחיות הדרג המדיני.
- התנגדות לסבב המינויים במטכ"ל (אפריל-מאי 2024): כאשר הרמטכ"ל הודיע על מינוי בעלי תפקידים בכירים, הופעלו לחצים פוליטיים כבדים לבטלם. כפי שדווח ב-דיווח וואלה! ניוז על הקרב על המינויים, הטענה של גורמי קואליציה הייתה כי "פיקוד שנכשל אינו מוסמך למנות את הדרג הבא", מה שפגע בעקרון עצמאות המינויים הצבאיים.
- עימות ציר פילדלפי ועסקת החטופים (אוגוסט 2024): במהלך ישיבת קבינט מתוחה, כפה ראש הממשלה הצבעה על השארת כוחות צה"ל בציר פילדלפי כתנאי בל יעבור, זאת בניגוד עמדתם המפורשת של הרמטכ"ל הרצי הלוי ושר הביטחון יואב גלנט, שהבהירו כי צה"ל יודע להסתדר מבצעית עם נסיגה זמנית לצורך הצלת חטופים. במסיבת עיתונאים לאחר מכן, הציג נתניהו את עמדת הביטחון ככזו הפוגעת בביטחון הלאומי.
4. פגיעה בשלטון החוק הצבאי ושרשרת הפיקוד
- אירועי שדה תימן ובית ליד (יולי 2024): בעקבות חקירת מצ"ח בחשד להתעללות בעצור ביטחוני, תקפו שרים וחברי כנסת את הפרקליטה הצבאית הראשית (אלוף יפעת תומר-יושרוולמי). המתקפות גלשו לפריצת אזרחים ונבחרי ציבור לבסיסי צה"ל בשדה תימן ובבית ליד. כפי שפורסם ב-דיווח Ynet על הפריצה לבסיסי צה"ל וההתקפות על הפצ"ר, שר הביטחון והרמטכ"ל גינו את המעשים בחריפות, בעוד תגובת לשכת רה"מ נתפסה כרפה ומאוחרת.
- מתקפות על מפקד פיקוד המרכז: חברי קואליציה תקפו באופן חוזר ונשנה את אלוף פיקוד המרכז לשעבר, יהודה פוקס, והאשימו אותו בהעדפת ביטחון הפלסטינים על פני מתיישבים. כפי שסוקר ב-תחקיר N12 על מסע ההסתה נגד האלוף פוקס, ההתקפות הללו פגעו בגיבוי המבצעי שניתן למפקד זירה בשטח.
- פיטורי שר הביטחון יואב גלנט (מרץ 2023 ונובמבר 2024): גלנט פוטר מתפקידו פעמיים בעקבות אזהרות פומביות שהציג בנוגע לפגיעה בכשירות צה"ל ובביטחון המדינה (במרץ 2023 על רקע החקיקה המשפטית, ובנובמבר 2024 בעקבות מחלוקות על ניהול המלחמה וחוק הגיוס). כפי שסוקר ב-תחקיר הארץ על משמעות פיטורי גלנט, הפיטורים נתפסו כהעדפת שיקולים פוליטיים על פני עמדת מערכת הביטחון.
5. הדהוד מסרים ברשתות, שימוש בסוכני משנה והטעיית הציבור
- שיתוף תכנים על ידי יאיר נתניהו: בנו של ראש הממשלה שיתף בחשבונותיו ברשתות החברתיות תכנים התוקפים את הרמטכ"ל, מפקד חיל האוויר תומר בר וראש השב"כ. במאי 2024 שיתף סרטון (שפורסם ב-דיווח N12 על סרטון המרד) של חייל מילואים רעול פנים הקורא לאי-ציות לרמטכ"ל ולשר הביטחון.
- מתקפה על השב"כ בפרשת ההדלפות (שלהי 2024): בעקבות חקירת השב"כ והמשטרה בנוגע להדלפת מסמכים מסווגים מלשכת ראש הממשלה (פרשת פלדשטיין), תקפו גורמים בסביבת רה"מ את ראש השב"כ רונן בר והאשימו את הארגון ב"רדיפה פוליטית". כפי שפורסם ב-דיווח Ynet על המתקפות נגד השב"כ בפרשת ההדלפות, הצעדים הללו נועדו לקעקע את אמינות חקירות ארגון הביטחון.
- תדרוכי "גורמים מדיניים" והסתרת אמת עובדתית בנושא רפיח: לאורך חודשי הלחימה יצאו תדרוכים מתמשכים מפי "גורמים מדיניים בכירים" שהאשימו את צה"ל ב"הססנות" ובחריקת בלמים לגבי הכניסה לרפיח. בראיון מקיף וחשוף שניתן על ידי שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, חשף גלנט כי נתניהו שיקר מפורשות לציבור: נתניהו ידע היטב בדיוני הקבינט כי עיכוב הפעולה המבצעית ברפיח נבע אך ורק מזמן הצטיידות חימוש הכרחי, תכנון טקטי ופינוי של מעל מיליון אזרחים למתחמים המוגנים – ולא מתוך שום חשש או הססנות צבאית. גלנט הבהיר כי נתניהו הדהד במודע את הנרטיב השקרי כנגד צה"ל כדי להציג את המפקדים כמי שמכשילים את הניצחון ואת עצמו ככוח היחיד הדוחף להכרעה.
________________________________________
סקירה זו משלבת מידע ממספר מקורות מובילים בישראל. בעריכה עשויות ליפול טעויות, במידה ונתקלתם בציטוט או מקור לא מדוייק אנא כתבו לנו באמצעות טופס יצירת הקשר כדי שנוכל לתקנו.