כיצד הפך המאבק לשחרור החטופים ליעד של קמפיין הסתה? סקירה על ההשפלות בכנסת, האלימות ברחובות, ופרשת הדלפת המסמכים המסווגים ל-Bild
בין הפקרה לקמפיין: הריקבון המוסרי ביחס למשפחות החטופים מה שהתרחש כאן מול עינינו אינו רק מחדל מדיני או טעות טקטית; זהו שפל מוסרי וריקבון ערכי חסר תקדים בתולדות המדינה. החוזה הבסיסי ביותר בין מדינה לאזרחיה – הערבות ההדדית ופדיון שבויים – נרמס ברגל גסה למען מטרה אחת ויחידה: שרידות פוליטית של בנימין נתניהו ושורת המלחכים בסביבתו. תעשייה של דה-לגיטימציה וארס כדי לחסום את הלחץ הציבורי הגובר לשחרור החטופים, הפעילה מכונת התקשורת והרשתות של הקואליציה מנגנון שיטתי ומכוער של הכפשת משפחות החטופים. תחקירים עיתונאיים חשפו כיצד אזרחים שיקירהם נחטפו מבתיהם תויגו כ"קפלניסטים", "משתפי פעולה" ו"משרתי חמאס", בעוד שופרות בתקשורת טענו כי המשפחות "כפויות טובה" והעלו טענות קשות על דמם שהותר ברשת. בני משפחה בולטים כמו עינב צנגאוקר, דני אלגרט וגיל דיקמן חוו סדרה של רדיפות אישיות, איומים ברשתות, וגידופים מחוץ לכותלי הכנסת. השפלה בתוך משכן הכנסת במקום לחבק את המשפחות בשעתן הקשה ביותר, נציגי הקואליציה בוועדות הכנסת העבירו אותן מסכת של השפלות. בדיווחים ...