חקירות, אישומים והמאבק במערכת המשפט: סקירת תיקי בנימין נתניהו ומשפחתו
חקירות, אישומים והמאבק במערכת המשפט: סקירה מקיפה על תיקי בנימין נתניהו ומשפחתו
1. כתבי האישום הפעילים: משפט נתניהו (ת"פ 67104-01-20)
בינואר 2020 הגיש היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, כתב אישום מאוחד נגד בנימין נתניהו לבית המשפט המחוזי בירושלים. המשפט כולל שלושה אישומים מרכזיים:
תיק 1000 (פרשת המתנות)
מהות החשד והעובדות: נתניהו נאשם בקבלת טובות הנאה בשווי מצטבר של כ-690,000 ש"ח מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר בין השנים 2007 ל-2016. טובות ההנאה כללו אספקה רציפה של סיגרים יוקרתיים, שמפניות ותכשיטים. על פי כתב האישום, בתמורה פעל נתניהו לקידום ענייניהם של השניים, כולל סיוע בהארכת ויזת המגורים של מילצ'ן בארה"ב מול גורמי ממשל אמריקאיים, קידום פטור ממס לתושבים חוזרים ("חוק מילצ'ן"), וסיוע בסוגיות הרגולטוריות של ערוץ 10.
סעיף אישום: מרמה והפרת אמונים.
תיק 2000 (פרשת נתניהו-מוזס)
מהות החשד והעובדות: האישום עוסק בסדרת פגישות שקוימו בין נתניהו לבין מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס. במסגרת השיחות נדונה הצעת עתק: הגבלת תפוצתו והשפעתו המסחרית של הנייר היומי המתחרה "ישראל היום" (באמצעות חקיקה או צמצום מהדורות), בתמורה לשינוי אופי הסיקור העיתונאי בקבוצת "ידיעות אחרונות" לטובת נתניהו ומשפחתו.
סעיף אישום: מרמה והפרת אמונים לנתניהו (ושרשום אישום בהצעת שוחד למוזס).
תיק 4000 (פרשת בזק-וואלה)
מהות החשד והעובדות: הנחשב לחמור מבין התיקים. האישום מתאר יחסי "קח-תן" שוחדים בין נתניהו (שכיהן גם כשר התקשורת) לבין שאול אלוביץ', בעל השליטה בקבוצת בזק. נתניהו קידם ואישר החלטות רגולטוריות בשווי מאות מיליוני שקלים עבור אלוביץ' (ביניהן אישור מיזוג בזק-יס ועיכוב הרפורמה בשוק הסיטונאי). בתמורה, קיבלו נתניהו ובני משפחתו מעורבות ישירה והשפעה מתמשכת על התכנים והסיקור העיתונאי באתר "וואלה!", תוך צנזור כתבות ביקורתיות והכתבת תכנים אוהדים.
סעיף אישום: שוחד, מרמה והפרת אמונים.
2. פרשיות שנחקרו ונסגרו ללא כתב אישום נגד נתניהו
| שם הפרשה | מהות החקירה והחשדות | החלטה וסטטוס משפטי | נימוק מרכזי / גורם מחליט |
|---|---|---|---|
| תיק 3000 (הצוללות וכלי השיט) | חשד לשוחד וניגוד עניינים ברכש צוללות וספינות משמר מתיסנקרופ, ומתן אישור למכירת צוללות מתקדמות מגרמניה למצרים ללא יידוע מערכת הביטחון. | נסגר לגבי נתניהו (2017–2020). נחקר כעד בלבד. | היועמ"ש מנדלבליט קבע כי לא נחשפה תשתית ראייתית פלילית נגד נתניהו (לעיון בהודעת היועמ"ש). |
| פרשת המניות (SeaDrift) | חשד לרווח כספי יוצא דופן של נתניהו מרכישה ומכירה של מניות בחברת SeaDrift של בן דודו נתן מיליקובסקי, שהייתה ספקית של תיסנקרופ. | נסגר (2020). | היועמ"ש קבע כי חלה התיישנות על חלק מהאירועים, ועל השאר אין תשתית לביצוע עבירת שוחד (דיווח ynet). |
| תיק 1270 (גרסטל) | חשד להצעת תיווך למינוי השופטת הילה גרסטל לתפקיד היועמ"ש בתמורה לסגירת תיק המעונות של שרה נתניהו. | נסגר (2018). | חוסר ראיות מספקות להוכחת מודעות או מעורבות ישירה של נתניהו בהצעה. |
| פרשת עמדי | חשד להובלת ציוד פרטי על חשבון המדינה על ידי הקבלן עמדי ואגרת מתנות בסיום כהונתו הראשונה (1999). | נסגר (2000). | היועמ"ש אליקים רובינשטיין קבע כי נחשפו נורמות פסולות אך אין די ראיות להרשעה פלילית. |
| בראון-חברון | חשד למינוי רוני בראון ליועמ"ש בתמורה לתמיכת סיעת ש"ס בהסכם חברון (1997). | נסגר (1997). | היועמ"ש עדנה ארבל ורובינשטיין קבעו כי קיים חשד כבד אך אין ראיות מספקות להעמדה לדין של נתניהו. |
3. הליכים פליליים וחקירות של בני המשפחה
- שרה נתניהו (פרשת המעונות - ת"פ 52628-06-18): ביוני 2019 הורשעה שרה נתניהו בבית משפט השלום בירושלים במסגרת הסדר טיעון. כתב האישום המקורי, שכלל אישום חמור של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בשווי כ-393,000 ש"ח בגין הזמנת ארוחות ושפים למעון הרשמי, שונה בעקבות הסדר הטיעון. היא הורשעה בעבירה פלילית של ניצול מכוון של טעות הזולת שאין בו מרמה (בסכום מוערך של כ-175,000 ש"ח). נגזר עליה תשלום קנס בסך 10,000 ש"ח והחזר למדינה בסך 45,000 ש"ח.
- יאיר נתניהו: נחקר באזהרה במשרדי להב 433 במסגרת חקירת תיק 4000, בחשד שהיה מעורב בהכתבת תכנים והטיית הסיקור באתר "וואלה!". ב-2019 החליטה הפרקליטות לסגור את התיק הפלילי נגדו מחוסר ראיות מספקות.
4. הביקורת על סגירת התיקים ואיחוד האישומים
החלטות היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לאורך שלבי החקירה והגשת כתבי האישום עמדו במרכזה של ביקורת נוקבת משני קצוות המתרס המשפטי והציבורי:
- הביקורת על סגירת תיק 3000 והמניות: משפטנים ופעילים ציבוריים ביקרו בחריפות את ההחלטה שלא לחקור את נתניהו באזהרה בפרשת הצוללות. הנטענה הייתה כי הימנעות זו, לצד סגירת פרשת המניות מחמת התיישנות והעדר ראיות (כפי שסוקר ב-ynet), הותירה סימני שאלה קשים לגבי מעורבותו של ראש הממשלה בעסקאות ביטחוניות רגישות ובאישור מכירת כלי שיט מתקדמים למצרים ללא אישור מערכת הביטחון ותוך הסתרת המהלך. ביוני 2024 אף שלחה ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט מכתב אזהרה לנתניהו, וקבעה כי התנהלותו והסתרת האישור ממערכת הביטחון סיכנו את ביטחון המדינה ופגעו באינטרסים הביטחוניים של ישראל.
- ריכוך סעיפי האישום: בתיקים 1000 ו-2000 החליט מנדלבליט שלא לאמץ את המלצות המשטרה והפרקליטות להאשים את נתניהו בשוחד, והמיר את האישומים למרמה והפרת אמונים בלבד (ניתוח כאן 11). מבקרים טענו כי מדובר בהנחה משמעותית המטשטשת את חומרת דפוס ההתנהגות.
- איחוד התיקים וסרבול ההליך: ההחלטה לאחד את שלושת התיקים המורכבים לכתב אישום אחד יצרה הליך דיוני ענקי שכלל מאות עדי תביעה וראיות בהיקף יוצא דופן (סקירת ynet על שלבי החקירות והאיחוד). סרבול זה הוביל להתארכות המשפט על פני שנים רבות, מצב שתרם לשחיקת אמון הציבור וליצירת שיווי משקל פוליטי ומשפטי מתמשך.
5. האסטרטגיה מול ההליך הפלילי: מתקפות, דחיות וחסינות
לאורך החקירות והמשפט, נקט נתניהו בשורה של מהלכים ציבוריים, פוליטיים ומשפטיים שנועדו להדוף את האישומים ולהאט את קצב ניהול ההליך:
- בקשת חסינות פרלמנטרית (2020): בינואר 2020 הגיש נתניהו בקשה רשמית לכנסת לקבלת חסינות מפני העמדה לדין. הבקשה נמשכה על ידו ימים ספורים לאחר מכן, כאשר התברר כי לא קיים רוב בוועדת הכנסת לאישורה.
- קמפיין ציבורי נגד מערכת האכיפה והמשפט: נתניהו הוביל קמפיין תקשורתי חסר תקדים שבו האשים את גורמי חקירת המשטרה (כולל המפכ"ל אלשיך וראשי אגף החקירות), את הפרקליטות והיועמ"ש (מנדלבליט, ניצן ובן-ארי) ב"תפירת תיקים" וב"ניסיון להפיכה שלטונית" (תחקיר כלכליסט על המתקפה המאורגנת). מתקפות פומביות אלו הופנו גם נגד עדי המדינה (חפץ, פילבר והרו) ונגד הרכב השופטים בטענות להטיה פוליטית (סקור העין השביעית על המסרים במשפט).
- בקשות עיכוב ודחייה דיוניות: צוות ההגנה הגיש עשרות בקשות לדחיית מועדי הוכחות, פתיחת המשפט ומתן עדות, תוך ניצול נסיבות מדיניות, אירועים ביטחוניים (כולל מלחמת חרבות ברזל) ונסיבות רפואיות.
6. יוזמות החקיקה, השינוי המבני והשלכותיהם הדמוקרטיות
במקביל לניהול התיקים, קודמו יוזמות חקיקה ושינויים מבניים מרחיקי לכת במערכת המשפט (הידועים כ"הרפורמה המשפטית"). בין הצעות החוק והשינויים: חוק המונע חקירת ראש ממשלה מכהן ("החוק הצרפתי"), ביטול עילת הסבירות, חוק הצרת צעדי הייעוץ המשפטי, פיצול תפקיד היועמ"ש והכפפת התובע הכללי לממשלה (ניתוח מנדלבליט בכאן 11), ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
- שחיקת מערכת האיזונים והבלמים: צמצום יכולת הביקורת השיפוטית על הרשות המבצעת מעביר כוח בלתי מוגבל לידי הממשלה והעומד בראשה.
- פגיעה בשלטון החוק והשוויון בפני החוק: מתן חסינות למנהיגים או השפעה פוליטית על זהות התובעים והשופטים פוגעים בעקרון היסוד שכל אזרחי המדינה שווים בפני החוק.
- פגיעה במדדים הבינלאומיים: בעקבות יוזמות אלו, ארגוני מחקר בינלאומיים כדוגמת מדד V-Dem עדכנו והורידו את דירוג הממשל של ישראל מדמוקרטיה ליברלית לדמוקרטיה אלקטורלית (לעיון בניתוח מכון תכלית על דו"ח V-Dem).
מקורות ומסמכים רשמיים:
- מדינת ישראל נ' בנימין נתניהו ואח', ת"פ 67104-01-20 (בית המשפט המחוזי בירושלים)
- מדינת ישראל נ' שרה נתניהו, ת"פ 52628-06-18 (בית משפט השלום בירושלים)
- החלטות היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בסגירת תיק המניות והצוללות (2020, ynet)
- כאן 11: ניתוח סעיפי האישום ואיחוד תיקי נתניהו
- כלכליסט: תחקיר הקמפיין נגד מערכת אכיפת החוק
- העין השביעית: סיקור המתקפה התקשורתית סביב המשפט
- מכון תכלית: ניתוח דו"ח V-Dem ודירוג ישראל
________________________________________
סקירה זו משלבת מידע ממספר מקורות מובילים בישראל. בעריכה עשויות ליפול טעויות, במידה ונתקלתם בציטוט או מקור לא מדוייק אנא כתבו לנו באמצעות טופס יצירת הקשר כדי שנוכל לתקנו.