מדיניות כלכלית? שורה ארוכה של כשלים מבניים, הסטת משאבים פוליטית, הכבדה אגרסיבית של נטל המס ופגיעה ישירה במנועי הצמיחה של מדינת ישראל
הרשימה השחורה: 30+ מהלכים כלכליים של ממשלת נתניהו שמסכנים את עתיד המשק הישראלי
בזמן שמעמד הביניים והציבור העובד והמשרת נושאים בנטל הפיזי והכלכלי, המדיניות הכלכלית של הממשלה מציגה שורה ארוכה של כשלים מבניים, הסטת משאבים פוליטית, הכבדה אגרסיבית של נטל המס ופגיעה ישירה במנועי הצמיחה של מדינת ישראל.
להלן סקירה מחקרית מקיפה המרכזת את הצעדים וההחלטות הכלכליות שזכו לביקורת חריפה מצד הדרג המקצועי באוצר, נגיד בנק ישראל, סוכנויות הדירוג הבינלאומיות ופורום הכלכלנים – בליווי הפניות למקורות המידע הרשמיים.
1. מדיניות פיסקלית, הגירעון ודירוג האשראי
-
הורדות דירוג אשראי היסטוריות: סוכנויות הדירוג הבינלאומיות (Moody's, S&P, Fitch) הורידו את דירוג האשראי של ישראל לראשונה בהיסטוריה, תוך הורדה כפולה חריגה על ידי מודי'ס לרמת Baa1. הדוחות הדגישו כי הסיבה אינה רק הלחימה, אלא כשלים ניהוליים, היעדר מדיניות פיסקלית אחראית ופגיעה במוסדות המדינה.
מקור: החשב הכללי במשרד האוצר – הודעות דירוג האשראי של ישראל -
זינוק בפרמיית הסיכון והתייקרות החוב: קפיצה בתשואות האג"ח הממשלתיות ובמדד ה-CDS, המייקרת באופן ישיר את עלות תשלומי הריבית של המדינה על חשבון שירותים אזרחיים ופוגעת ביכולת המימון של המגזר הפרטי.
מקור: בנק ישראל – סקירת השווקים הפיננסיים והחוב הממשלתי -
זינוק בגירעון וביחס חוב-תוצר: פריצה מתמשכת של מסגרות התקציב עם גירעונות של 6.6%–7.5%+ ב-2024–2025, ועליית יחס החוב-תוצר לכיוון ה-70%, המעבירה נטל חובות וריביות חסר תקדים לדורות הבאים.
מקור: אגף החשב הכללי – דוחות ביצוע התקציב והגירעון המצטבר
2. מיסוי אגרסיבי, גזירות מס והכבדה על המגזר הפרטי
-
העלאת שיעור המע"מ ל-18%: העלאה רוחבית של אחוז אחד בכלל המשק בתקציב 2025, המגדילה את יוקר המחיה באופן ישיר ומכבידה דווקא על השכבות החלשות ומעמד הביניים.
מקור: משרד האוצר – עיקרי תקציב המדינה וחוק ההסדרים 2025 -
הקפאת מדרגות מס הכנסה ונקודות זיכוי ("מס שקט"): ביטול מנגנון ההצמדה למדד של מדרגות המס, נקודות הזיכוי וקצבאות הילדים לשנים 2025–2027, המהווה שחיקה ישירה של השכר הנטו והגדלת נטל המס האפקטיבי על ציבור העובדים.
מקור: אגף התקציבים באוצר – טיוטת חוק צמצום הגירעון והתאמות פיסקליות -
מיסוי אגרסיבי על חברות פרטיות וכפיית חלוקת "רווחים כלואים": קידום מנגנונים דרקוניים למיסוי רווחים צבורים בחברות מעטים ("חברות ארנק" וסעיף 77 לפקודת מס הכנסה), תוך פגיעה ביכולת של עסקים פרטיים לשמור הון חוזר ומנועי צמיחה להשקעות עתידיות.
מקור: רשות המסים בישראל – מתווה מיסוי רווחים לא מחולקים -
העלאת מס יסף על הכנסות הוניות: הגדלת נטל המס על הכנסות גבוהות מהון, דיבידנדים ושבחי מקרקעין, הפוגעת בתמריצים להשקעה יזמית ולזרימת הון סיכון למשק.
מקור: אגף הכלכלן הראשי באוצר – סקירת מיסוי הון והכנסות גבוהות -
העלאת מס קנייה על רכב חשמלי: זינוק בשיעור המס מ-35% ל-45% (בדרך ל-52%), המשית נטל נוסף על מעמד הביניים ומעכב את מעבר המשק לתחבורה ירוקה וחסכונית.
מקור: רשות המסים בישראל – מתווה מיסוי ירוק ועדכוני מס קנייה -
העלאת דמי ביטוח לאומי ומס בריאות: הגדלת שיעורי הגבייה מהעובדים והמעסיקים לשם כיסוי הגירעון המבני של הביטוח הלאומי, חלף ביצוע רפורמות עומק.
מקור: המוסד לביטוח לאומי – עדכוני שיעורי דמי ביטוח ובריאות
3. כספים קואליציוניים, מנגנוני חלוקה פוליטיים ומשרדים מיותרים
-
העברת כספים קואליציוניים בהיקפי שיא בזמן מלחמה: אישור הקצאות של מיליארדי שקלים בתקציבים המעודכנים לצרכים סקטוריאליים ולמוסדות שאינם מלמדים ליבה, על חשבון מנועי צמיחה וצרכי החירום של המשק.
מקור: מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) – ניתוח הכספים הקואליציוניים -
סירוב לסגור משרדי ממשלה מיותרים: התעלמות מפורשת מהמלצת הדרג המקצועי באוצר לסגור לפחות 10–12 משרדים כפולים (כגון משרד המורשת, המשימות הלאומיות, הנגב והגליל, והמודיעין) כדי לחסוך תקציבי עתק תפעוליים.
מקור: המלצות אגף התקציבים להתאמות בתקציב המדינה – משרד האוצר -
שימוש ב"כרטיסי מזון" כמנגנון חלוקה פוליטי: עיצוב פרויקט תווי המזון של משרד הפנים כך שהקריטריון המרכזי לקבלתו מתבסס על הנחה בארנונה (המתאים למשפחות ברוכות ילדים) חלף מבחני הכנסה או מיצוי כושר השתכרויות של משרד הרווחה, תוך הטיות סקטוריאליות חריפות.
מקור: דוח מבקר המדינה – חלוקת תווי המזון על ידי משרד הפנים -
חקיקת "קרן הארנונה": מנגנון הפוקע חלק מהכנסות הארנונה העסקית של רשויות מקומיות חזקות ומעבירן לרשויות אחרות, המהווה קנס פיננסי על רשויות המפתחות אזורי תעסוקה ומעניש תושבים ברשויות מתקדמות.
מקור: מרכז השלטון המקומי בישראל – ניתוח השפעות חוק קרן הארנונה -
הגדלת תקציבי הישיבות והאברכים לשיא היסטורי: הסטת מיליארדי שקלים מתקציבי פיתוח לטובת הגדלת המלגות למוסדות תורניים, ללא שום התנייה במיצוי כושר השתכרויות או לימודי ליבה.
מקור: מרכז המחקר והמידע של הכנסת – ניתוח תקציבי החינוך החרדי והמלגות -
תקצוב עתק למשרד המשימות הלאומיות: העברת מאות מיליוני שקלים לגופים וגרעינים תורניים ללא קריטריונים שוויוניים ובניגוד לתעדוק המקצועי של משרד האוצר.
מקור: אגף התקציבים באוצר – פירוט שינויים תקציביים וסעיפים קואליציוניים
4. יוקר המחיה, מזון, אנרגיה ובלימת תחרות
-
עלייה רוחבית ביוקר המחיה ובמנגנוני מיסוי עקיף: התייקרות מחירים מקיפה הנתמכת בעליית תעריפי החשמל, המים, הארנונה (הצמודה למדד השכר במגזר הציבורי) והאגרות הממשלתיות.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) – מדד המחירים לצרכן -
ביטול המס על משקאות ממותקים וכלים חד-פעמיים: ביטול המיסוי ההתנהגותי שהביא לאובדן הכנסות מדינה של כ-1.5 מיליארד ש"ח בשנה, לצד הגדלת העלויות החיצוניות של בריאות ואיכות הסביבה.
מקור: רשות המסים בישראל – צווי מיסוי ועדכוני מס קנייה -
בלימת רפורמת הפחתת המכסים על חקלאות ומזון: ביטול והקפאה של צווי הפחתת מכסים על מוצרי יבוא (כגון שמן זית, ירקות ומוצרי חלב), צעד המגן על מונופולים מקומיים ומייקר את סל המזון הבסיסי.
מקור: רשות התחרות – דוח התחרות בשוק המזון והורדת מכסים -
מס יסף מיוחד על רווחי הבנקים חלף רפורמת תחרות: צעד מיסויי נקודתי שננקט לסתימת חור פיסקלי בתקציב, במקום קידום רפורמות עומק להגברת התחרות במערכת הבנקאית והורדת מרווחי האשראי.
מקור: בנק ישראל – סקירת המערכת הבנקאית והמדיניות הפיסקלית -
העלאת אגרות ותשלומי חובה ממשלתיים: עדכון כלפי מעלה של אגרות שירות אזרחיות (כגון אגרות רישוי רכב ותשלומי מנהל), המהווה גביית מס סמויה מעבר לעליית המדד.
מקור: משרד התחבורה והבטיחות בדרכים – עדכון תעריפים ואגרות
5. תעסוקה, מנועי צמיחה, חינוך ואי-תעסוקה
-
מתן תמריצים שליליים ליציאה לעבודה וקידום "חוק המעונות": ניסיון לחוקק מנגנון סבסוד מעונות יום המיועד לשמר פטור עקיף ולממן אברכים חייבי גיוס שלא התייצבו, בניגוד להנחיות היועמ"ש ובמחיר פגיעה בהשתלבות גברים חרדים בשוק העבודה.
מקור: משרד המשפטים – חוות דעת היועצת המשפטית לממשלה על חוק המעונות -
קיצוץ בתקציבי ההכשרות המקצועיות של זרוע העבודה: צמצום תוכניות להסבת עובדים ושילוב אוכלוסיות בתפוקה נמוכה במקצועות הייטק ותעשייה מתקדמת.
מקור: דוח מבקר המדינה – אפקטיביות ההכשרות המקצועיות בישראל -
קיצוץ רוחבי בתקציב הרשות לחדשנות והמו"פ האזרחי: צמצום משאבי המדינה המופנים למו"פ והייטק בזמן שהענף סובל מירידה בהשקעות זרות.
מקור: הרשות לחדשנות – דוח מצב ההייטק בישראל -
קיצוץ בתוכניות החומש לפיתוח כלכלי בחברה הערבית: פגיעה בתקציבי תוכנית "התקדמות" (תוכנית 5545) המיועדת לשילוב החברה הערבית בתעסוקה ובמנועי צמיחה אזוריים.
מקור: משרד השוויון החברתי – דוחות מעקב על יישום תוכניות החומש -
שחיקת תקציב ההשכלה הגבוהה והמחקר: הסטת תקציבים מותנים מהמערכת האקדמית לטובת מוסדות חינוך שאינם מפוקחים או אינם מעניקים תארים אקדמיים.
מקור: המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) – דוח תקציב הוות"ת -
הקפאת שכר במגזר הציבורי ושחיקת השירותים האזרחיים: עיכוב יישום הסכמי שכר מותאמי מדד במגזר הציבורי בצורה חד-צדדית, המגדילה את השחיקה במערכות הבריאות, הרווחה והחינוך.
מקור: אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר – דוח שכר במגזר הציבורי -
קיצוץ בתקציבי הרווחה והשירותים החברתיים ("פלאטק"): קיצוצים רוחביים בתקציבי שיקום שכונות, טיפול בנוער בסיכון ומערכי רווחה עירוניים.
מקור: משרד הרווחה והביטחון החברתי – סקירת תקציבי רווחה
6. משבר הדיור, התשתיות וההשקעה הלאומית
-
כישלון והאטה בהבאת עובדים זרים לבנייה: בירוקרטיה מסורבלת וניהול לקוי של הסכמים בילטרליים, שהובילו למחסור של עשרות אלפי עובדים, קיפאון באתרי בנייה וזינוק במחירי הדירות.
מקור: משרד הבינוי והדיור – דוח מצב ענף הבנייה והעובדים הזרים -
האטה בשיווק קרקעות על ידי רמ"י: ירידה דרמטית בהיקף מכרזי הקרקע המוצלחים לבנייה למגורים, המקטינה את היצע הדירות העתידי.
מקור: רשות מקרקעי ישראל – נתוני שיווקים ועסקאות מקרקעין -
עיכוב פרויקט המטרו ופגיעה בתכנון התחבורתי: דחיות בחקיקת "חוק המטרו" והסטת מנגנוני מימון ייעודיים מתשתיות הסעה המונית לצרכים פיסקליים שוטפים.
מקור: בנק ישראל – דוח תשתיות תחבורה ופרויקטים לאומיים -
שחיקת תקציבי הפיתוח ברכבת ובבתחבורה ציבורית: הסטת תקציבי פיתוח מתשתיות מחוללות צמיחה במרכז ובפריפריה לטובת פרויקטים נקודתיים.
מקור: דוח מבקר המדינה – ניהול פרויקטי תשתיות תחבורה בישראל -
עיכוב הקמת שדה תעופה משלים לנתב"ג: דחייה מתמשכת בקבלת החלטה על מיקום שדה תעופה משלים, הגורמת להפסד תוצר משקי חזוי של מיליארדי שקלים.
מקור: משרד התחבורה – תוכנית אב לתעופה אזרחית -
הסטת תקציבי כבישים אדומים לפרויקטים פוליטיים: הסטת משאבים מכבישים בינעירוניים ראשיים בעלי נתוני סיכון גבוהים לטובת סלילת כבישים מקומיים ביו"ש ללא תשיג כלכלי נאות.
מקור: דוח מבקר המדינה – ניהול ופיתוח רשת הכבישים הבינעירונית -
עיכוב בתשתיות אגירת אנרגיה ופיתוח רשת החשמל: קצב איטי של פריסת אנרגיות מתחדשות ורשת החלוקה, הפוגע באמינות האספקה ומייקר את תעריף החשמל.
מקור: רשות החשמל – דוח מצב משק החשמל ותעריפים -
עיכוב מתווה הפיצויים לעסקים בקו העימות: מתן מענה איטי ומסורבל לעסקים בצפון ובדרום שנפגעו מהלחימה, לצד היעדר שידוד מערכות בסיוע לימי מילואים של עצמאים.
מקור: הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים – דוחות מעקב על פיצויי מלחמה
7. פגיעה במוסדות הכלכליים ובמאבק בהון השחור
-
יוזמות לפגיעה בעצמאות בנק ישראל: הצעות חוק והתבטאויות שרים להתערבות בקביעת שיעורי הריבית והעמלות, שפגעו באמון השווקים הבינלאומיים ביציבות המוסדית בישראל.
מקור: בנק ישראל – הודעות הנגיד על עצמאות הבנק המרכזי -
שחיקת מנגנוני האכיפה נגד ההון השחור: צמצום תקציבי אכיפה ברשות המסים ועיכוב רפורמות למיגור פשיעה כלכלית וחשבוניות פיקטיביות, המונעים גביית מס אמת ממעלימי מס.
מקור: רשות המסים – דוח מאבק בהון השחור ובחשבוניות פיקטיביות
סיכום ומבט לעתיד
כאשר בוחנים את מכלול הצעדים הללו, עולה תמונה ברורה: המדיניות הכלכלית הנוכחית מאופיינת בהעדפת אינטרסים פוליטיים וסקטוריאליים על פני שיקולים כלכליים מקצועיים. העלאת המסים הרוחבית, שחיקת השכר האפקטיבי, הברחת השקעות, והמשך המימון של גופים ומנגנונים שאינם מחוללי צמיחה – מייצרים פגיעה מבנית בעתידו של המשק הישראלי, שאת המחיר שלה ישלם הציבור כולו עוד שנים רבות.
________________________________________
סקירה זו משלבת מידע ממספר מקורות מובילים בישראל. בעריכה עשויות ליפול טעויות, במידה ונתקלתם בציטוט או מקור לא מדוייק אנא כתבו לנו באמצעות טופס יצירת הקשר כדי שנוכל לתקנו.