מסע הדילול של ארנק האזרח: סקירה מבוססת נתונים על יוקר המחיה בקדנציית ממשלת נתניהו

סקירה מפורטת ומבוססת נתונים על מגמות יוקר המחיה בתקופת כהונתה של ממשלת נתניהו (ממשלת ישראל ה-37, משלהי דצמבר 2022 ועד שנת 2026). הנתונים מתבססים על פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), בנק ישראל, מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) ודיווחים כלכליים רשמיים.


1. אינפלציה מצטברת ומדד המחירים לצרכן

  • העלייה המצטברת: מדד המחירים לצרכן רשם עליות רציפות לאורך הקדנציה: 3.0% בשנת 2023, 3.2% בשנת 2024, 2.6% בשנת 2025, ו-2.1% מתחילת 2026 ועד אוגוסט. במצטבר, מדובר בעלייה של כ-11.3% במדד הכללי מראשית כהונת הממשלה.
  • שחיקת שכר ריאלית: בעוד מדד המחירים עלה בחדות, השכר הנטו ספג שחיקה בעקבות הקפאת מדרגות המס ונקודות הזיכוי במס הכנסה.
  • מקורות: טבלאות מדד המחירים לצרכן – למ"ס / קנטה | סיכום אינפלציה לפי שנים – דבר/למ"ס

2. סופרמרקטים, רשתות השיווק ומוצרי צריכה (FMCG)

  • התייקרויות הספקים והיבואנים: חברות הענק (תנובה, שטראוס, אסם, דיפלומט, שסטוביץ, ליימן שליסל) ביצעו 3–4 גלי התייקרויות עוקבים. במוצרים מרכזיים (קפה, שוקולד, שימורים, חומרי ניקוי, מוצרי טואלטיקה ודגני בוקר) נרשמה עלייה מצטברת של 15% עד 28%.
  • מוצרים בפיקוח: מחירי מוצרי החלב המפוקחים זינקו ב-9.28% בפעימה אחת במאי 2023, ועודכנו שוב ב-2024 וב-2025 (עלייה מצטברת של כ-12%–15%). מחירי הלחם המפוקח והביצים עודכנו בשיעורים של 3%–8% נוספים.
  • תופעת ה"שרינקפלציה" (Shrinkflation): הפחתת משקלים באריזות (כמו הקטנת טבלאות שוקולד מ-100 גרם ל-85 גרם, או הקטנת אריזות חטיפים) ללא הורדת המחיר הניבה התייקרות נסתרת של 10%–20% נוספים לכל גרם/מיליליטר.
  • מקורות: דיווח מחירי המזון ורשתות השיווק – YNET | פדיון ומדדי רשתות השיווק – הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס)

3. מסעדות, בתי קפה, מזון מהיר וארוחות מחוץ לבית

  • מדד ארוחות מחוץ לבית: לפי סקירות מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ), המדד רשם זינוק דו-ספרתי מצטבר.
  • מסעדות ובתי קפה: מנה עיקרית ממוצעת שעלתה כ-60–70 ש"ח ב-2022, חצתה את רף ה-80–95 ש"ח (עלייה של כ-20%–30%).
  • מזון מהיר ("אוכל רחוב"): מחירי מנות בסיסיות זינקו בחדות: מנת שווארמה בפיתה/לאפה בערים מרכזיות חצתה את רף ה-45–55 ש"ח; מנת פלאפל עלתה מ-15–18 ש"ח ל-22–26 ש"ח (זינוק של מעל 35%).
  • משלוחים: דמי המשלוח והתפעול באפליקציות המשלוחים עלו ב-20%–40%, והביאו לכך שארוחה ממוצעת ליחיד במשלוח מגיעה ל-80–90 ש"ח.
  • מקורות: סקירת ענף המסעדנות וההוצאה על ארוחות מחוץ לבית – מרכז המחקר והמידע של הכנסת (PDF) | ניתוח מחירי אכילה בחוץ – ביזפורטל

4. מגזר השירותים, טיפוח, פנאי ומשקי בית

  • שירותים אישיים וקוסמטיקה: מחירי תספורות, טיפולי טיפוח, מנויי מכוני כושר ושירותי אחזקה לבית עלו ב-10% עד 20%, בין השאר בשל עליית המע"מ ל-18%, התייקרות השכירות המסחרית ועליית תשומות העסק.
  • ביטוחי רכב: מחירי ביטוח החובה והמקיף לריכבים פרטיים זינקו ב-20% עד 40% עקב זינוק בגניבות הרכב, התייקרות חלקי החילוף והיחלשות השקל.
  • ביטוחי בריאות וסיעוד: תעריפי ביטוחי הבריאות הפרטיים והמשלימים עודכנו כלפי מעלה בשיעורים של 8%–15%.
  • עמלות ושירותים בנקאיים: הריבית הגבוהה הניבה לבנקים רווחי עתק, בעוד עמלות הבנקים ומרווחי האשראי הקמעונאי נותרו גבוהים.
  • מקורות: דיווח המפקח על הבנקים לוועדת הכלכלה – בנק ישראל

5. דיור, משכנתאות ושכירות

  • החזר המשכנתא החודשי: ריבית בנק ישראל שהתייצבה ברמה של 4.5%–4.75% (ריבית פריים של 6.0%–6.25%) יחד עם מדדים גבוהים, ייקרה את ההחזר החודשי הממוצע של משק בית בעל משכנתא ב-800 עד 1,500 ש"ח בחודש – נטל מצטבר של 10,000–18,000 ש"ח בשנה למשפחה.
  • שכר דירה: שוכרים שחידשו חוזה ספגו עליות שנתיות של 3%–4%, בעוד שוכרים חדשים (החלפת דירה) ספגו עליות של 4.5%–8% מדי שנה.
  • האטה בבנייה: עצירת כניסת פועלים פלסטינים יצרה מחסור חמור בידיים עובדות, האטה את סיומי הבנייה ועיכבה מסירת דירות, דבר שהחריף את צמצום ההיצע.

6. תשתיות, מיסים מוניציפליים ותחבורה ציבורית

  • ארנונה ("הטייס האוטומטי"): 2024: עלייה של 2.68%; 2025: זינוק שיא של 5.29% (העלייה הגבוהה ביותר מזה 17 שנה); 2026: התייקרות נוספת של 1.63%. בסך הכל: התייקרות מצטברת של כ-10% במסי הארנונה.
  • תחבורה ציבורית: מחיר נסיעה עירונית בודדת באוטובוס עלה מ-5.5–6 ש"ח ל-8 ש"ח (זינוק של כ-33%), לצד התייקרות מחירי ה"חופשי חודשי".
  • חשמל ומים: מחירי החשמל והמים עודכנו מספר פעמים כלפי מעלה בשיעור מצטבר של כ-6%–9%.
  • תעופה וטיסות: ביטולי הטיסות של חברות זרות ויצירת מונופול בפועל של אל על הובילו לרווחי שיא נקיים של החברה (כ-545 מיליון דולר ב-2024 וכ-410 מיליון דולר ב-2025), בעוד מחירי כרטיסי הטיסה זינקו ב-30% עד מאות אחוזים.
  • מקורות: עדכון תעריפי הארנונה – Ice | דוחות כספיים ורווחי אל על – ישראל היום

7. תחבורה פרטית, מחירי הדלק ומדיניות הבלו

  • זינוק במחיר הבנזין: בתחילת כהונת הממשלה (ינואר 2023) עמד מחיר ליטר בנזין 95 בשירות עצמי על 6.94 ש"ח (תחת הפחתת בלו זמנית). באביב 2024 (אפריל-מאי) זינק המחיר ל-7.90–7.92 ש"ח לליטר. בהמשך, במהלך 2026, חצה המחיר את רף ה-8 שקלים והגיע בספטמבר 2026 לשיא של 8.25 ש"ח לליטר (השתווה לשיא ההיסטורי מ-2012). בעקבות הזינוק אושרה הפחתת בלו זמנית בתקופת הבחירות, שהורידה את המחיר ל-7.75 ש"ח לליטר.
  • נטל מיסוי עקיף: מעל 55%–60% ממחיר כל ליטר דלק מורכב ממסים עקיפים (מס הבלו כ-3.40 ש"ח לליטר בתוספת מע"מ שעלה ל-18%). ביטול הסבסוד והחזרת המס המלא הוסיפו נטל של 150 עד 350 ש"ח בחודש למשפחה ממוצעת.
  • אפקט הדומינו הרוחבי: התייקרות השילוח והלוגיסטיקה ייקרה ישירות את הובלת חומרי הגלם ושינוע מוצרי המזון לרשתות השיווק, וגולגלה למחיר הסופי לצרכן.
  • מקורות: מחירי הדלק – משרד האנרגיה והתשתיות | ניתוח מרכיב מס הבלו ומחירי הבנזין – גלובס

8. מדיניות פיסקלית ונטל המס הישיר והעקיף

  • העלאת מע"מ: העלאת שיעור המע"מ מ-17% ל-18% ייקרה באופן רוחבי ואוטומטי את כל הקניות, המוצרים והשירותים במשק.
  • הקפאת נקודות זיכוי ומדרגות מס: צעד פיסקלי של שחיקה אינפלציונית מכוונת ("מס שקט"), שבו השכר הנומינלי עולה אך העובד משלם יותר מס הכנסה בפועל מבלי שהכנסתו הריאלית גדלה.

________________________________________

סקירה זו משלבת מידע ממספר מקורות מובילים בישראל. בעריכה עשויות ליפול טעויות, במידה ונתקלתם בציטוט או מקור לא מדוייק אנא כתבו לנו באמצעות טופס יצירת הקשר כדי שנוכל לתקנו.

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סקירת נתוני הרצח, עבירות הנשק והפשיעה המאורגנת בישראל (2014–2026)

הצהרות הון בממשלת ישראל וכלל חברי הכנסת

הטיפול הממשלתי בעוטף עזה לאחר 7 באוקטובר – הבטחות מול מציאות