הפוליטיזציה, המחדל וההתנערות: סקירה עובדתית על אסון מירון
הכתובת היתה על ההר: אסון מירון ומחיר הדמים של הפוליטיזציה של הבטיחות תשתית עובדתית וניתוח מערכתי מתוך ממצאי ועדת החקירה הממלכתית בליל ל"ג בעומר תשפ"א (30 באפריל 2021) ארע באתר קבר הרשב"י בהר מירון האסון האזרחי הכבד ביותר בתולדות מדינת ישראל (עד אז). 45 בני אדם - גברים, נערים וילדים - נמחצו למוות, ומעל 150 נפצעו. כשמביטים על התמונות מ"מעבר דבורה" (גשר דוב), קל לטעות ולחשוב שמדובר ב"תאונה מצערת" או בתוצאה של צפיפות בלתי נשלטת רגעית. אך כפי שקבעה ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון , האסון הזה לא היה גזירת גורל. הוא היה תוצאה ישירה של קריסה מערכתית מתמשכת, עיוורון מרצון, והתערבות פוליטית שהעדיפה שיקולים קואליציוניים על פני פיקוח נפש . 1. התשתיות והכתובת שהתעלמו ממנה עשור במשך עשרות שנים נוהל מתחם הר מירון כ"אקס-טריטוריה" רגולטורית. מאבקי שליטה בין הקדשים פרטיים, המרכז לפיתוח המקומות הקדושים וגורמים ממשלתיים יצרו כאוס תכנוני. כבר ב-2008 וב-2011...