ASHKARA - אשכרה

עובדות מול סיסמאות: מי באמת מרכיב את בית המשפט העליון? ⚖️ בשיח הציבורי והפוליטי נשמעות באופן תדיר טענות וסיסמאות על בית משפט עליון "שמאלני" או בלתי-מאוזן. אולם, כאשר בוחנים את הנתונים העובדתיים, מתבררת תמונה שונה לחלוטין: כל השופטים המכהנים כיום בבית המשפט העליון מונו תחת ממשלות בראשות הימין , או במסגרת הסכמות פוליטיות שבהן הובילו שרי משפטים מהאגף השמרני. החל מ-2022 פרשו לגמלאות בהגיעם לגיל 70 השופטים אסתר חיות, עוזי פוגלמן, ענת ברון ויוסף אלרון. בהיעדר מינויים חדשים, מורכב כיום בית המשפט העליון במינוי קבע מ- 11 שופטים ושופטות . 📊 הרכב שופטי בית המשפט העליון (רקע, מינוי ומגורים) שם השופט/ת שנת מינוי גורם ממנה (ראש ממשלה / שר משפטים) מגורים רקע ונטייה משפטית (הערכה על בסיס פסיקות ומאמרים) יצחק עמית (נשיא) 2009 נתניהו / יעקב נאמן חיפה בוגר החינוך הממלכתי...

האזרח משלם, השירותים מתכווצים – והפוליטיקה חוגגת: האמת על הקיצוצים בתקציבי המדינה כשמסבירים לנו ש"אין כסף בגלל המלחמה" וכולם חייבים "להיכנס תחת האלונקה", חשוב להסתכל בנתונים הרשמיים. הסיפור הכלכלי של השנים האחרונות אינו רק סיפור על הוצאות ביטחון נדרשות, אלא על סדרי עדיפויות: שירותי החינוך, הבריאות, התחבורה והרווחה נחתכים שוב ושוב, בזמן שהכספים הקואליציוניים – שהגיעו לשיאי כל הזמנים – נשמרים כמעט ללא פגיעה. 📊 התמונה הגדולה: זינוק חסר תקדים בכספים הקואליציוניים כדי להבין את גודל העיוות, מספיק להסתכל על הגידול הדרמטי בסעיפי הכספים הקואליציוניים (הקצאות תקציביות המיועדות להסכמים פוליטיים וסקטוריאליים): 2022 (הממשלה הקודמת): כ-700 מיליון ש"ח. 2023–2024: לפי דיווחים ונתונים שפורסמו בזמן ישראל , היקף הכספים זינק לשיא היסטורי של כ- 5.7 מיליארד ש"ח ב-2023 וכ- 7.9 מיליארד ש"ח ב-2024 (גידול של מאות אחוזים!). 2025–2026: המשיכה הקצאה פוליטית נרחבת של כ- 4.6 מיליארד ש"ח ב-2025 וכ- 2.4 מ...

חילופי השלטון בישראל ביוני 2021, עת הוחלף בנימין נתניהו בנפתלי בנט בראשות הממשלה, נחקקו בתודעה הציבורית כאירוע חסר תקדים. מעבר למחלוקות הפוליטיות הרגילות שמלוות כל מעבר ממשלה, האירוע סימן שבירה בוטה ודורסנית של נורמות ממלכתיות ופרוטוקולים שנועדו להבטיח את תפקודה הרציף של המדינה. במקום מעבר שלטון תקין, שקוף ומכובד המאפיין דמוקרטיות מבוססות, קיבלנו מופע של ניתוק מוסדי שהותיר סימני שאלה כבדים על האופן שבו מנהיגים מתייחסים לנכסי הציבור. 1. חפיפה של חצי שעה ואפס סמליות ממלכתית השלב הראשון במחדל התבטא בעצם אופיו של מפגש החפיפה. פגישת העבודה בין ראש הממשלה היוצא בנימין נתניהו לראש הממשלה הנכנס נפתלי בנט התפרסה על פני 20 עד 30 דקות בלבד , כפי שדווח בזמן אמת ב- כאן 11 . לשם השוואה, חפיפות בין ראשי ממשלה בישראל ובעולם כוללות בדרך כלל ימים או שבועות של דיונים מעמיקים, סקירות מודיעיניות ואסטרטגיות, ופריסת תמונת מצב רוחבית על אתגרי הביטחון והכלכלה. לפי דיווח מפורט שפורסם באתר כלכליסט , נתניהו נמנע ממתן סקירות אסטרטגיות מפורטות בסוגיות ליבה כמו תוכניות מבצעיות מול איראן או הסכמים...

אם הרגשתם שבשנים האחרונות שירותי המדינה מתנהלים בעצלתיים או מתקשים לקבל החלטות אסטרטגיות, זוהי אינה מקריות אלא שיטה: "שיטת ממלא המקום" (Temporary-as-Permanent) . ⚠️ למה זו אינה רק בעיה ניהולית, אלא פתח ישיר לשחיתות? כשבעל תפקיד בכיר מכהן כ"ממלא מקום" זמני ותלוי בהארכות תקופות מצד השרים, העצמאות המקצועית שלו נשחקת, החשש מקבלת החלטות אמיצות גובר, והיכולת לעקוף מכרזים וועדות איתור מקצועיות הופכת לקלה מתמיד. 📊 התמונה הגדולה במספרים מאות משרות בכירות בשירות המדינה (מנכ"לים, יועצים משפטיים, סמנכ"לים, ראשי אגפים ומנהלי יחידות) אינן מאוישות במינוי קבע או מנוהלות ע"י ממלאי מקום. קרוב ל-44% ממושבי הדירקטורים בחברות הממשלתיות (312 מתוך 716 תקנים) נותרו ריקים. כ-30% מהחברות הממשלתיות פועלות ללא קוורום (מספר חברי דירקטוריון חוקי מינימלי לקבלת החלטות), מה שמשתק אישור תקציבים ותוכניות עבודה. 🏛️ תפקידי המפתח, הייעוץ ...

ניתוח מבני, פיסקלי ומדיני: מגמות ההגירה מישראל (2014–2025) והשלכותיהן על המשק שאלת ההגירה מישראל נידונה תכופות בשיח הציבורי מתוך פריזמה פוליטית או רגשית. אולם, בחינה של נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) , מחקרי חדר המחקר של הלמ"ס בשיתוף אוניברסיטת תל אביב , ודוחות החטיבה לתכנון וכלכלה ברשות המסים , ממחישה כי בעשור האחרון – ובפרט בשנים 2023–2025 – עבר מאזן ההגירה של ישראל שינוי כמותי ואיכותי כאחד. אין מדובר רק בעלייה במספר היוצאים, אלא בשינוי מבני בפרופיל הדמוגרפי, התעסוקתי והפיסקלי של העוזבים. להלן ניתוח נתונים מפורט של המגמות, ההשלכות הכלכליות, השפעות המדיניות הממשלתית, והביקורת על מענה הרגולציה. 1. המאזן הדמוגרפי: מעשור של יציבות לשבר של 2023–2025 א. נקודת הייחוס: 2013–2022 במשך עשור עמד מאזן ההגירה השלילי של אזרחים ישראלים (יציאות לטווח ארוך בניכוי תושבים חוזרים) על ממוצע יציב של כ- 14,300 בני אדם בשנה , כפי שמשתקף ב לוחות מאזן ההגירה של הלמ"ס : יוצאים לטווח ארוך: כ-35,000 עד 40,000 ישראלים בשנה. תושבים חוזרים: כ-21,000 עד 25,000 ישראלים בשנה. ...

"החיילים מעדיפים אותנו": כשהספין הפוליטי פוגש את הלוגיקה ואת נתוני האמת 🔍📊 במסגרת קמפיין הבחירות של ש"ס, פרסמה המפלגה סרטון תעמולה שבו טענה כי "מעל 30,000 חיילים הצביעו לש"ס בבחירות האחרונות", וכי המפלגה קיבלה יותר מעטפות כפולות מ"יש עתיד" – נתון שמלמד, כביכול, על תמיכה נרחבת של חיילי צה"ל בש"ס. אולם בעקבות עתירות שהוגשו בנושא, הורה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לש"ס להסיר ולתקן חלקים מתוך הסרטון. הפסילה נבעה גם משימוש אסור בחיילים ובמדים בתעמולת בחירות, וגם מכך שהנתון המוצג נשען על דימוי מטעה. ההתנהלות הזו של ש"ס היא דוגמה קלאסית לתרגיל יחסי ציבור ציני: ניסיון לבנות נרטיב יש מאין תוך שימוש במניפולציה מספרית, ניכוס לא מוצדק של אהדת חיילי צה"ל והטעיה מודעת של הציבור – עד לנקודה שבה נדרשה התערבות משפטית של ועדת הבחירות כדי לעצור את הפצת הספין. יש לציין גם לאחר האיסור על השימוש בסרטון ממשיכים נציגי ש"ס שונים לצטט את ה'נתונים' תוך הטעייה מודעת של הציבור. 1. פירוק הלוגיקה והכשלים בטיעון כשמפרקים את...

קרב התודעה שאחרי ה-7 באוקטובר: מחדל ההסברה והדיפלומטיה הישראלית – ניתוח מתכלל ומגובה נתונים מאז 7 באוקטובר 2023, מדינת ישראל נמצאת לא רק במערכה צבאית רב-זירתית, אלא גם במערכה דיפלומטית ותודעתית חסרת תקדים. בעוד שבימים הראשונים למלחמה זכתה ישראל לגלי תמיכה ולגיטימציה גורפים במערב, ככל שהלחימה התארכה, המאזן הדיפלומטי הלך והשתנה במהירות – עד לכדי שחיקה עמוקה ומצור משפטי ומדיני. האם מדובר בגזירת גורל מול דעת קהל עולמית מורכבת, או בתוצאה ישירה של מחדל מבני ומתמשך בניהול המערכות הרשמיות? ניתוח התהליכים והנתונים מציג תמונה מורכבת של כשל מערכתי לצד יוזמות אזרחיות שמילאו את החלל. 1. התפנית הכרונולוגית: מגל תמיכה חסר תקדים לשחיקה ומצור שלב א': אשראי מדינתי כמעט בלתי מוגבל (אוקטובר 2023) בימים הראשונים לאחר הטבח, חשיפת הזוועות והקרנת הסרטונים ייצרו קונצנזוס בינלאומי. מנהיגי המערב – ובהם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, ראש ממשלת בריטניה וקנצלר גרמניה – הגיעו לביקורי הזדהות והכירו באופן חד-משמעי בזכותה ובחובתה של ...

פרדוקס 7 באוקטובר: כשמדיניות "אפס עובדים פלסטינים" נעצרת בקו הירוק מאז 7 באוקטובר 2023, אחת הססמאות המובילות בשיח הציבורי והפוליטי בישראל היא הנתק המוחלט: "אי אפשר להמשיך להעסיק פועלים פלסטינים" . הקבינט המדיני-ביטחוני אימץ קו זה כמעט במלואו והקפיא כמעט לחלוטין את כניסתם של מעל 150,000 עובדים פלסטינים לתחומי הקו הירוק. אך מבט על הנתונים בשטח מגלה מציאות כפולה: בעוד שהמשק בתוך הקו הירוק שילם מחיר של עשרות מיליארדי שקלים בעקבות המחסור בעובדים, ביהודה ושומרון נשמרה רציפות תעסוקתית חלקית ומשמעותית. הנתונים במספרים: ירידה של 95% מול ירידה של 55% הפער בין שתי המדיניות משתקף בבירור במספרי היתרי העבודה הפעילים: בתחומי הקו הירוק: ערב המלחמה עבדו בישראל כ-150,000 עד 160,000 פלסטינים בעלי היתר. כיום, על פי דוח מבקר המדינה בנושא תעסוקת עובדים לא-ישראלים ונתוני רשות האוכלוסין וההגירה , מאושרת כניסתם של כ-8,000 עובדים בלבד (צניחה של כ-95%), המיועדים למפעלים שהוגדרו "חיוניים למשק...