מדינת ממלאי המקום: כך הפכה ה"זמניות" בשירות הציבורי למנגנון של שחיתות ומחדלים
אם הרגשתם שבשנים האחרונות שירותי המדינה מתנהלים בעצלתיים או מתקשים לקבל החלטות אסטרטגיות, זוהי אינה מקריות אלא שיטה: "שיטת ממלא המקום" (Temporary-as-Permanent).
⚠️ למה זו אינה רק בעיה ניהולית, אלא פתח ישיר לשחיתות?
כשבעל תפקיד בכיר מכהן כ"ממלא מקום" זמני ותלוי בהארכות תקופות מצד השרים, העצמאות המקצועית שלו נשחקת, החשש מקבלת החלטות אמיצות גובר, והיכולת לעקוף מכרזים וועדות איתור מקצועיות הופכת לקלה מתמיד.
📊 התמונה הגדולה במספרים
- מאות משרות בכירות בשירות המדינה (מנכ"לים, יועצים משפטיים, סמנכ"לים, ראשי אגפים ומנהלי יחידות) אינן מאוישות במינוי קבע או מנוהלות ע"י ממלאי מקום.
- קרוב ל-44% ממושבי הדירקטורים בחברות הממשלתיות (312 מתוך 716 תקנים) נותרו ריקים.
- כ-30% מהחברות הממשלתיות פועלות ללא קוורום (מספר חברי דירקטוריון חוקי מינימלי לקבלת החלטות), מה שמשתק אישור תקציבים ותוכניות עבודה.
🏛️ תפקידי המפתח, הייעוץ המשפטי והמנכ"לים שנפגעו
1. ייעוץ משפטי ושומרי סף: הניסיון לנטרל את הביקורת
- הייעוץ המשפטי במשרד ראש הממשלה: לפי סקירה ב"זמן ישראל", לאחר פרישתה של עו"ד שלומית ברנע-פרגו (שכיהנה במשך למעלה משני עשורים כיועצת המשפטית של המשרד והיוותה שומרת סף עיקשת במשרד ובמעון), הוגדרו הסדרים זמניים וממלאי מקום לניהול הלשכה המשפטית. זאת במקביל לקידום הצעות חוק ממשלתיות ופרלמנטריות שמטרתן להכפיף את היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה למנכ"לים במקום ליועצת המשפטית לממשלה.
- נציב שירות המדינה: התפקיד האמון על פיקוח טוהר המינויים והמכרזים בשירות המדינה נוהל במשך קרוב לשנתיים ע"י ממלאי מקום (כולל פרופ' דניאל הרשקוביץ ועו"ד רואי כחלון) עקב מחלוקת משפטית סביב הניסיון לעקוף את ועדת האיתור המקצועית, עד לאיושו הקבוע.
- נציב תלונות הציבור על שופטים: מאז פרישת הנציב הקודם באפריל 2024, התפקיד נותר ללא איוש במשך מעל שנה בשל אי-הסכמות בין שר המשפטים לרשות השופטת. המצב שיתק כליל את מנגנון הביקורת על שופטים, עד לבחירתו של השופט בדימוס אשר קולה במאי 2025.
- בית המשפט העליון והערכאות: עיכובים ממושכים בכינוס הוועדה לבחירת שופטים הובילו למצב שבו תקני שופטים רבים בעליון, במחוזי ובשלום נותרו לא מאוישים לתקופות ממושכות.
2. "המנכ"ליאדה של הזמניות": משרדי הממשלה והדרג הכלכלי
- משרד ראש הממשלה: לאחר פרישת המנכ"ל יוסי שלי (שמונה לשגריר באמירויות), המשרד המרכזי והחשוב במדינה נוהל במשך כשנה ללא מנכ"ל קבוע ונשען על ממלאי מקום וגורמים זמניים.
- המוסד לביטוח לאומי: כפי שעלה בתחקיר "ישראל היום", הגוף שמנהל תקציבי עתק של מעל 100 מיליארד ש"ח פועל שנים ארוכות ללא מנכ"ל במינוי קבוע בשל מחלוקות פוליטיות סביב זהות המועמד.
- משרד העבודה והמשרד להגנת הסביבה: מנוהלים/נוהלו באמצעות ממלאי מקום מנכ"ל בעקבות התמשכות הליכי אישור.
- משרד התחבורה והמשרד לביטחון לאומי: סבלו מתחלופה חסרת תקדים של מנכ"לים, הישענות ממושכה על ממלאי מקום ועיכובים בוועדות המינויים עקב פסילת מועמדים מחוסר כישורים או חיכוכים מתמידים בין הדרג הפוליטי למקצועי/משפטי.
- אגף התקציבים באוצר: פרישת הממונה יוגב גרדוס הותירה את זרוע התקציבים המרכזית במדינה תחת ניהול זמני.
3. שיתוק בחברות הממשלתיות
- התעשייה האווירית וחברת "מקורות": חברות תשתית וביטחון לאומיות פועלות ללא יו"ר דירקטוריון קבוע בשל סחבת בוועדות השרים ומאבקי כוחות פוליטיים.
- סירוב למנות מועמדים מקצועיים: בדוח ניתוח הדירקטוריונים של "זמן ישראל" עולה כי שרים נמנעים באופן שיטתי מלחתום על מינוי דירקטורים שעברו את סינון "נבחרת הדירקטורים", במטרה לקדם הצעות חוק שיאפשרו מינוי מקורבים ופוליטיזציה של הדירקטוריונים.
⚠️ 4. המשמעויות הפוטנציאליות: הפגיעה ההרסנית באזרח ובמשק
האינפלציה בשימוש בממלאי מקום והותרת הכיסאות הריקים אינן בעיות בירוקרטיות שוליות – הן נושאות בחובן משמעויות הרסניות וארוכות טווח לתפקוד המדינה:
- הידרדרות תפקודית עד כדי מחדלים לאומיים: השיטה שבה מועדפים ממלאי מקום ומינויים פוליטיים על פני מועמדים מקצועיים בעלי כישורים מובילה ישירות להדרדרות המערכות הציבוריות. את המחיר הכבד של תפקוד כושל וחוסר מוכנות ראינו באירועי השבעה באוקטובר, ולאחרונה בפרשת מחדלי האבטחה והבדיקות הפליליות בטיסות פליי דובאי ומשרד התחבורה, שם התברר עד כמה היעדר דרג מקצועי עצמאי ומיומן פוגע בביטחון האזרחים.
- שיתוק תכנוני ואובדן ראייה אסטרטגית: מנהל במינוי זמני נוטה להימנע מרפורמות עומק, מהחלטות שנויות במחלוקת ומתוכניות עבודה ארוכות טווח. התוצאה היא קיפאון ניהולי במערכות קריטיות כמו בריאות, רווחה ותשתיות.
- פוליטיזציה ופגיעה באמון הציבור: כאשר הציבור מבין שמינויים נחסמים בכוונה כדי לכפות מועמדים פוליטיים או לעקוף תנאי סף, האמון במערכות אכיפת החוק, בשירות המדינה ובמשרדי הממשלה נשחק כמעט לחלוטין.
- הברחת הדרג המקצועי האיכותי ("בריחת מוחות"): משרתי ציבור מקצועיים ואיכותיים נמנעים מלהתמודד במכרזים כשהם מבינים שהמשחק מכור מראש או מעדיפים לפרוש בשל חוסר יכולת להשפיע תחת מנהלים זמניים המופעלים משיקולים פוליטיים.
- נזק כלכלי ישיר ומבוזר: היעדר דירקטוריונים מכהנים בחברות הממשלתיות מונע אישור הסכמים מסחריים, מעכב פרויקטי תשתית לאומיים וחושף את החברות לקנסות ולעיצומים כספיים על חשבון הקופה הציבורית.
כאשר השירות הציבורי, החברות הממשלתיות והייעוץ המשפטי פועלים על זמן שאול, השירות לאזרח נפגע, השחיתות הניהולית נפתחת ושומרי הסף מוחלשים. הזמני הפך לקבוע – והמחיר כולו שלנו.
🔗 מקורות, מחקרים ונתונים לאימות:
- זמן ישראל: מדינת ממלאי המקום: שיטת המינויים שמחלישה את מוסדות השלטון
- זמן ישראל / זירת השלטון: 44% מכיסאות הדירקטורים ריקים – והשרים אחראים
- ישראל היום: עם תקציב של 113 מיליארד שקל: למה עדיין אין מנכ״ל לביטוח הלאומי?
- מעריב: אחרי מחדל פליי דובאי - בכירים במשרד התחבורה על הכוונת: נפתחה בדיקה פלילית
- כלכליסט: שיטת ממלאי המקום: כך הדרג הפוליטי משתלט על שירות המדינה
- המכון הישראלי לדמוקרטיה: מבוך המשילות: אתגרים מערכתיים ושחיקת הממלכתיות בשירות הציבורי בישראל
- משרד מבקר המדינה: דוחות ביקורת על סדרי מינוי עובדים בכירים בשירות המדינה וניהול חברות ממשלתיות
- המרכז להעצמת האזרח: מעקב וניתוח יכולות הביצוע והאפקטיביות של המגזר הציבורי בישראל
סקירה זו משלבת מידע ממספר מקורות מובילים בישראל ובעולם. בעריכה עשויות ליפול טעויות – במידה ונתקלתם בציטוט או במקור לא מדויק, אנא כתבו לנו באמצעות טופס יצירת הקשר כדי שנוכל לתקנו.