המצור שלא היה: התמונה המלאה מאחורי אירוע המספרה של שרה נתניהו

אירוע "המצור" על המספרה בכיכר המדינה: התמונה המלאה בין מחאה, תחושת ניתוק וספין תקשורתי

אירוע "המצור על המספרה" שהתרחש ב-1 במרץ 2023 הפך לאחד מרגעי השיא הדרמטיים והשנויים במחלוקת בגל המחאה נגד הרפורמה המשפטית. האירוע, שבו נלכדה רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו במשך כארבע שעות במספרה בכיכר המדינה בתל אביב, גילם בתוכו את השבר החברתי הדינמי, את תחושת הזעם של המפגינים, ואת המאבק העז על הנדסת הנרטיב התקשורתי.


הרקע והימים שקדמו – תל אביב בשיא "יום השיבוש הלאומי"

אירוע המספרה לא התרחש בחלל ריק, אלא ביומו של אחד מימי המחאה הסוערים והאלימים ביותר שידעה המדינה באותה תקופה:

  • הכרזה מראש על "יום שיבוש לאומי": ימים ספורים קודם לכן הכריזו ארגוני המחאה על ה-1 במרץ כיום שיבושים נרחב בכל רחבי הארץ, שכלל חסימות מתוכננות של צומתי מפתח, תחנות רכבת ונתיבי איילון.
  • עליית מדרגה באלימות המשטרתית: במהלך שעות הבוקר והצהריים של אותו יום, הפכה תל אביב לזירת עימותים חריפה. משטרת ישראל הפעילה לראשונה במחאה זו מכתזיות ורימוני הלם נגד מפגינים שחסמו את נתיבי איילון, דבר שהוביל לפציעתם של מפגינים רבים ולעשרות מעצרים. האווירה ברחובות תל אביב הייתה בשיא של תסכול, זעם וחרדה.
  • התקדמות החקיקה בכנסת: במקביל לעימותים ברחובות, קודמו באותו יום ממש בוועדות הכנסת סעיפים מרכזיים מחוקי הרפורמה המשפטית (כגון חוק פסקת ההתגברות וחוקי השפיטה), דבר שהגביר את תחושת הדחיפות והמחנק בקרב המתנגדים.

הגעת שרה נתניהו – מדוע זה נתפס כ"תקיעת אצבע בעין"?

בשיאה של היממה הסוערת הזו, בחרה שרה נתניהו לנסוע מירושלים ללב תל אביב כדי להסתפר אצל מעצב השיער משה בוטבול ברחוב זולטן קודאי הסמוך לכיכר המדינה. הגעתה נתפסה בעיני הציבור והמפגינים כפרובוקציה וכצעד שמטרתו "לתקוע אצבע בעין" מאינספור סיבות:

  1. הפער הקיצוני במציאות ("המדינה בוערת ושרה מסתפרת"): בזמן שרחובות תל אביב היו חסומים, רוויי גז מדמיע ורימוני הלם, ואלפי אזרחים נלחמו ברחובות, אשת ראש הממשלה בחרה להגיע לטיפול טיפוח בלב מעוז המחאה. הניגוד הזה נתפס כזלזול עמוק, הפגנת ניתוק ואטימות כלפי הזעקה הציבורית.
  2. בחירת התזמון והמיקום כהפגנת כוח: הנסיעה המיוחדת דווקא לתל אביב – ביום שבו היה ידוע מראש שהעיר תהיה משותקת וסוערת – נתפסה כצעד שמטרתו לשדר זלזול: "המחאה שלכם לא מזיזה לנו ואנחנו נמשיך בשגרת חיינו כרגיל".
  3. החשד ל"מארב תקשורתי" יזום: בחוגי המחאה עלתה הטענה כי הביקור במספרה לא היה מקרי, אלא מהלך שנועד למשוך מפגינים למקום, לייצר תמונות של "מצור" וחיכוך, ואז למסגר את תנועת המחאה בתקשורת כקיצונית ואלימה.

מה קרה במהלך ארבע שעות האירוע והחילוץ?

  • התפשטות השמועה: המידע על הימצאותה במספרה הפיץ עצמו במהירות ברשתות החברתיות ובקבוצות הוואטסאפ (בין היתר בעקבות סלפי שהעלתה לקוחה ששהתה במקום).
  • ההתקהלות ההמונית: תוך זמן קצר הגיעו למקום מאות, ובהמשך כאלפיים מפגינים. הם חסמו את הרחובות הסמוכים, קראו סיסמאות ("אין יציאה, המדינה בוערת ושרה מסתפרת"), והרעישו בתופים ובזמבורות.
  • כוחות הביטחון והחילוץ: למקום הוזרמו כוחות אבטחה ושיטור נרחבים מאוד, כולל פרשים, לוחמי מג"ב, יחידות יס"מ והיחידה לאבטחת אישים של השב"כ. סביב השעה 23:00, לאחר כארבע שעות, חולצה נתניהו מהמקום ברכב ממוגן תחת אבטחה כבדה.

המציאות בשטח vs. נרטיב "סכנת החיים" וה"לינץ'"

הפער בין נרטיב ה"סכנה" שהופץ לבין העובדות בשטח הוא הנדבך המרכזי בטענה כי מדובר היה בספין מתוכנן:

  • היעדר אלימות פיזית: במהלך כל שעות האירוע, אף מפגין לא ניסה לחדור למספרה, לחבל בחלונות הזכוכית הגדולים או לפגוע פיזית במבנה. המחאה בחוץ הייתה קולנית ורועשת, אך לא גלשה לאלימות פיזית נגד הנוכחים.
  • עדויות מתוך המספרה: הספר משה בוטבול ציין בריאיונות כי אמנם חש לחץ מההמון בחוץ, אך שרה נתניהו ישבה בפנים, הייתה רגועה, שתתה תה ואף הרגיעה אותו. לא נרשמו פאניקה או איום פיזי ישיר בתוך החלל.
  • הערכת גורמי הביטחון: כוחות המשטרה והשב"כ שלטו באירוע ברמת מעטפת הביטחון. אף שנוצר עומס כבד וקושי לוגיסטי בחילוץ בשל הצפיפות ברחוב, הגורמים המאבטחים הבהירו כי המצב היה בשליטה ולא נשקפה סכנה ממשית לחייה או לבריאותה.

ה"ספין התקשורתי" והסטת סדר היום

השימוש באירוע לצרכים פוליטיים נעשה באופן מיידי:

  • רטוריקה מוקצנת בזמן אמת: עוד כשהייתה בתוך המספרה, פרסם ראש הממשלה בנימין נתניהו הודעות תקיפות שבהן כינה את המפגינים "פעילי אנרכיה שחצו קו אדום" והאשים אותם באיומים על אשתו. בהמשך פרסמה שרה נתניהו פוסט שבו טענה כי האירוע "היה עלול להיגמר ברצח".
  • הסטת סדר היום התקשורתי: עד לשעות הערב, מוקד הדיון התקשורתי היה השימוש התקדימי של המשטרה ברימוני הלם ומכתזיות נגד אזרחים באיילון. מיסגור אירוע המספרה כ"תקיפה של אשת ראש הממשלה" הסיט בבת אחת את תשומת הלב מהטענות על אלימות משטרתית אל עבר גינוי המפגינים.
  • דמוניזציה של המחאה: הציור של האירוע כ"איום על אישה המסתפרת לתומה" שירת נרטיב פוליטי שרצה לצבוע את תנועת המחאה כולה כקיצונית, אלימה וחסרת גבולות, כדי להצדיק אכיפה נוקשה יותר נגדה בהמשך.

מקורות ודיווחים בתקשורת:


________________________________________

סקירה זו משלבת מידע ממספר מקורות מובילים בישראל. בעריכה עשויות ליפול טעויות, במידה ונתקלתם בציטוט או מקור לא מדוייק אנא כתבו לנו באמצעות טופס יצירת הקשר כדי שנוכל לתקנו.

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סקירת נתוני הרצח, עבירות הנשק והפשיעה המאורגנת בישראל (2014–2026)

הצהרות הון בממשלת ישראל וכלל חברי הכנסת

הטיפול הממשלתי בעוטף עזה לאחר 7 באוקטובר – הבטחות מול מציאות