הקו האדום שהתקפל: כך הפך מוצב חמוש של חיזבאללה למבחן ההרתעה שנתניהו נכשל בו
פרשת האוהלים בהר דב (2023): סקירה ביקורתית על קבלת ההחלטות, מדיניות ההכלה והזיקה לאסטרטגיה של נתניהו
הקמת האוהלים של ארגון חיזבאללה בשטח הריבוני של מדינת ישראל באזור הר דב באפריל 2023, והחלטת הדרג המדיני להימנע מפינויים בכוח צבאי במשך כחצי שנה, הפכו לאחד האירועים המייצגים ביותר של תפיסת הביטחון הישראלית ערב אירועי 7 באוקטובר 2023.
סקירה זו מציגה תיאור כרונולוגי מפורט של הפרשה, מנתחת את הליך קבלת ההחלטות בדרג המדיני בראשות בנימין נתניהו, ובוחנת את הקורלציה בין התנהלות זו לבין דפוס הפעולה ההיסטורי של נתניהו בניהול עימותים וסיכונים ביטחוניים.
1. תיאור כרונולוגי מפורט של הפרשה (אפריל – אוקטובר 2023)
- אפריל–מאי 2023 – הקמת המאהל בשטח ישראל: פעילי "כוח רדואן" של חיזבאללה חצו את "הקו הכחול" (קו הגבול המוכר בינלאומית) במתחם הר דב/חוות שבעא. הפעילים הקימו שני אוהלים במרחק של כ-30–80 מטרים בתוך שטחה הריבוני של ישראל – מחוץ לגדר המערכת אך מדרום לקו הגבול – ואיישו אותם בפעילים חמושים.
- 21 ביוני 2023 – חשיפת הפרשה לציבור: הפרשה נחשפה לראשונה בדיווח של הכתבת הצבאית כרמלה מנשה בכאן 11. החשיפה עוררה סערה ציבורית ופוליטית סביב העובדה שארגון טרור מחזיק מוצב חמוש בשטח ישראל ללא מענה צבאי.
- 23 ביוני 2023 – פנייה לערוץ הדיפלומטי: שגריר ישראל באו"ם, גלעד ארדן, הגיש מכתב תלונה רשמי למועצת הביטחון של האו"ם בליווי תצלומים של האוהלים והחמושים, בדרישה שיוניפיל יפעל לפינויים, כפי שדווח ב-סיקור ב-Ynet.
- 2 ביולי 2023 – פירוק חלקי של אחד האוהלים: בעקבות לחץ מדיני שהפעילו ארצות הברית וצרפת על ממשלת לבנון, חיזבאללה פירק אחד משני האוהלים והעביר אותו לצד הלבנוני של הקו הכחול. עם זאת, האוהל השני נותר עומד ומאוכלס בפעילים חמושים.
- יולי–אוגוסט 2023 – דיוני הקבינט וקביעת המדיניות: הדרג המדיני – בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט – הנחה את צה"ל שלא לפעול סיכולית או כוחנית להסרת האוהל. בדיונים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ובקבינט המדיני-ביטחוני הוגדרה הנוכחות כ"פרובוקציה טקטית" ולא כאיום אסטרטגי המצדיק יציאה ללחימה.
- 8 באוקטובר 2023 – השמדת האוהל לאחר פרוץ המלחמה: כ-25 שעות לאחר מתקפת הטרור של חמאס בדרום, פתח חיזבאללה בירי רקטות ופגזים לעבר מוצבי צה"ל בהר דב. בתגובה לירי, תקף צה"ל באמצעות מל"ט את האוהל והשמיד אותו לחלוטין, כפי שמתועד בתיעוד הלחימה בזירת לבנון.
2. מקומו של נתניהו בהליך קבלת ההחלטות
כראש הממשלה וכראש הקבינט המדיני-ביטחוני, נתניהו היה הגורם המכריע בעיצוב התגובה הישראלית:
- אימוץ חלופת ההכלה: נתניהו קיבל את המלצת אמ"ן ופיקוד הצפון להימנע מפעולה צבאית ישירה (פשיטה קרקעית או תקיפה אווירית) מתוך רצון שלא להיגרר ל"ימי קרב" או למערכה נרחבת בגבול הצפון בעיתוי בלתי מתוכנן.
- מתן קדימות לערוץ הבינלאומי: נתניהו הנחה את משרד החוץ ואת מערכת הביטחון להתמקד במנופים מדיניים דרך וושינגטון, פריז ומפקדת יוניפיל.
- פער בין הצהרות למעשים: לצד ההחלטה המבצעית שלא לפעול, פיזר נתניהו אזהרות מילוליות (כגון "מוטב שלא תבחנו אותנו"). הניגוד בין האיומים לבין אי-פינוי האוהל בפועל נוצל על ידי חסן נסראללה בסדרת נאומים שבהם טען כי ישראל מורתעת.
- הקשר הפוליטי הפנימי: הדיונים על האוהל התנהלו בשיאה של המחאה הציבורית והסערה הפוליטית סביב ההפיכה המשטרית בקיץ 2023. ניתוחים פוליטיים וביטחוניים ציינו כי שאיפתו של נתניהו למנוע פעילות שתשתק את סדר יומו הפוליטי תרמה להעדפת דחיית העימות.
3. קורלציה לדפוס ההתנהלות ההיסטורי של נתניהו
ניתוח מדיניותו של בנימין נתניהו לאורך שנות כהונתו הרבות מראה כי ההתנהלות בפרשת האוהלים אינה אירוע חריג, אלא המשך ישיר ותואם של אסטרטגיה ביטחונית עקבית, כפי שעולה מתחקירים על מדיניות ההכלה המתמשכת של ישראל:
א. סלידה ממערכות נרחבות ומתמרון קרקעי
נתניהו הפגין לאורך כל שנות שלטונו זהירות מופלגת בכל הקשור להפעלת כוח צבאי רחב ממדים. למעט מבצע "צוק איתן" (2014) – שגם אליו נגרר בעל כורחו והגביל אותו בעיקרו ללחימה ממוקדת במנהרות – נתניהו נמנע באופן עקבי ממהלכים קרקעיים עמוקים ומניסיונות להכרעה צבאית ישירה.
ב. העדפת "ניהול הסכסוך" ודחיית הקץ
מדיניות הביטחון של נתניהו התבססה על תפיסת "הכלה" וקניית שקט בטווח הקצר, תפיסה שזכתה לביקורת חריפה מצד גורמי ביטחון בכירים, כמו בדבריו של אלוף (מיל') נעם תיבון נגד מדיניות ההכלה:
- ברצועת עזה: העברת המזומנים הקטריים לחמאס וסגירת סבבי לחימה קצרים (2012, 2018, 2019, 2021) ללא מיטוט שלטון חמאס, מתוך הנחה שניתן "לנהל" את האיום ולקנות רגיעה.
- בגבול לבנון: הבלגה או תגובה מדודה על אירועי חיכוך קודמים (כדוגמת הירי לעבר כלי רכב צבאי באביבים ב-2019, או הפיגוע בצומת מגידו במרץ 2023), במטרה למנוע התלקחות כוללת מול חיזבאללה.
ג. העדפת שקט תעשייתי על פני הבלטת סיכונים
התנהלותו בפרשת האוהל משקפת דפוס חוזר: העדפת שמירה על סטטוס-קוו שקט במחיר של ספיגת ההפרה, על פני נקיטת יוזמה התקפית שכרוכה בסיכון של הסלמה מיידית.
4. סיכום ביקורתי
אירוע האוהלים בהר דב הדגים את הכשל המובנה שבמדיניות ההכלה. הניסיון להימנע מחיכוך טקטי מוגבל הוביל לשחיקת ההרתעה ולמצב שבו ארגון טרור קיים נוכחות חמושה בתוך שטח המדינה. בדיעבד, אי-התגובה בפרשה זו היוותה חוליה נוספת בשרשרת ההחלטות שהמחישו לאויב את היסוסיו של הדרג המדיני ואת נכונותו להבליג על הפרות ריבונות פומביות.
5. רשימת מקורות
- כאן 11 (2023): כרמלה מנשה, "על הכוונת של חיזבאללה? דיווח על הקמת עמדה חמושה בהר דב".
- Ynet (2023): איתמר אייכנר, "נחשפו תמונות האוהלים של חיזבאללה בהר דב".
- Ynet (2023): דניאל סלאמה ויואב זיתון, "חיזבאללה פירק את אחד האוהלים שהוקמו בשטח ישראל בהר דב".
- ויקיפדיה (2023): "זירת לבנון במלחמת חרבות ברזל - אירועי אוקטובר 2023 והשמדת המאהל".
- N12 / mako (2024): ניר דבורי, "המחדל שקלקל את התוכניות – ומדיניות ההכלה של ישראל".
- 103FM (2025): אלוף (מיל') נעם תיבון, "נגד מדיניות ההכלה של ישראל מול חמאס וחיזבאללה".
________________________________________
סקירה זו משלבת מידע ממספר מקורות מובילים בישראל. בעריכה עשויות ליפול טעויות, במידה ונתקלתם בציטוט או מקור לא מדוייק אנא כתבו לנו באמצעות טופס יצירת הקשר כדי שנוכל לתקנו.