סקירת נתוני תאונות הדרכים בישראל (2016–2025)
עשור קטלני בכבישים: סקירת נתוני תאונות הדרכים בישראל (2016–2025)
תמונת מצב תאונות הדרכים בישראל בעשור האחרון מבוססת על נתונים רשמיים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד), דוחות מבקר המדינה וארגון "אור ירוק".
בעוד שבשנים 2016–2023 נרשמה יציבות יחסית (כ-300 עד 370 הרוגים בשנה, כולל ירידה בשנת 2020 בשל סגרי הקורונה), נתוני הלמ"ס ו-הרלב"ד לשנים 2024–2025 מציגים זינוק חריג וחד במספר ההרוגים והפצועים קשה, והפכו לשנים הקטלניות ביותר בכבישים מזה כמעט שני עשורים.
1. סיכום מספרי: מספר הרוגים לפי שנה (2016–2025)
(על פי עדכוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ו-הרלב"ד)
| שנה | מספר הרוגים | מגמה / הערות מרכזיות |
|---|---|---|
| 2016 | 376 | רמה גבוהה ביחס לשנים שקדמו לה |
| 2017 | 364 | ירידה קלה |
| 2018 | 316 | ירידה מתונה |
| 2019 | 355 | עלייה חוזרת |
| 2020 | 305 | ירידה עקב ימי הסגר ומגבלות התנועה במשבר הקורונה |
| 2021 | 364 | חזרה לרמה שלפני המגפה |
| 2022 | 351 | יציבות יחסית |
| 2023 | 361 | עמידה בממוצע הרב-שנתי |
| 2024 | 439 | זינוק של כ-21.6% – השנה הקטלנית ביותר מזה 17 שנה |
| 2025 | 459 | שיא קטלני של 19 שנה בכבישי ישראל |
2. חלוקה פרטנית לפי סוגי תאונות ומשתמשי דרך
א. לפי סוג משתמש דרך וכלי רכב
- משתמשי רכב פרטי: מהווים כ-31%–36% מכלל ההרוגים בתאונות דרכים לפי נתוני הלמ"ס.
- הולכי רגל: הקבוצה הלא-מוגנת הפגיעה ביותר. כ-26%–28% מכלל ההרוגים (כ-110 עד 128 בני אדם מדי שנה) הם הולכי רגל, בעיקר במעברי חצייה ובשטחים עירוניים.
- רוכבי אופנוע וקטנוע: מהווים כ-22% מכלל ההרוגים, על אף שחלקם בצי הרכב עומד על כ-4% בלבד לפי דוחות הרלב"ד.
- כלים זעירים (אופניים/קורקינטים חשמליים): כ-5%–7% מכלל ההרוגים. בעשור האחרון נרשמה עלייה מתמדת במספר הנפגעים והפצועים קשה בכלים אלה.
- רכב כבד (משאיות מעל 3.5 טון ואוטובוסים): מעורבים בכ-25% מהתאונות הקטלניות (כ-100 עד 109 הרוגים בשנה).
ב. חלוקה גיאוגרפית (עירוני מול בינעירוני)
- דרכים בינעירוניות: כ-55%–63% מהתאונות הקטלניות וההרוגים מתרחשים בכבישים בינעירוניים בשל מהירויות נסיעה גבוהות.
- דרכים עירוניות: רוב התאונות עם נפגעים קלים והולכי רגל מתרחשות בתוך הערים. על פי ניתוחי עמותת אור ירוק, הערים המובילות במספר הנפגעים הן תל אביב-יפו, ירושלים, חיפה וחדרה.
ג. פילוח דמוגרפי ומגזרי
- החברה הערבית: סובלת מייצוג יתר חריג. כ-36%–37% מכלל ההרוגים הם מהחברה הערבית (פי 1.8–2.1 מחלקה באוכלוסייה). בשנת 2024 נרשם שיא של 159 הרוגים בחברה הערבית לפי נתוני הרלב"ד.
- מגדר: כ-76%–77% מההרוגים בתאונות דרכים הם גברים, וכ-23%–24% הן נשים.
- קבוצות גיל: קבוצת הגיל הבולטת ביותר בקרב ההרוגים היא בני 25–44 (כ-29% מכלל ההרוגים).
ד. עבירות וגורמים מרכזיים לתאונות חמורות
- אי-מתן זכות קדימה להולכי רגל (כ-14%–15% מהתאונות החמורות).
- אי-ציות לרמזור (כ-13%–14%).
- סטייה מנתיב ומעבר לא בטוח בין נתיבים (כ-11%).
- אי-שמירת מרחק ומהירות מופרזת/בלתי הולמת לתנאי הדרך.
3. השוואה בינלאומית והשלכות כלכליות
- מגמה מול אירופה: בעוד שבמדינות האיחוד האירופי ירד מספר ההרוגים בכ-12%–17% בעשור האחרון, בישראל נרשמה עלייה חדה של מעל 24%–37%. כפי שעולה מדוחות מבקר המדינה, מדד זה מציב את ישראל בתחתית דירוג מדינות אירופה מבחינת צמצום הקטל בכבישים.
- עלות כלכלית למשק: הנזק הכלכלי מתאונות דרכים בישראל נאמד בכ-16 עד 17 מיליארד ש"ח בשנה (כ-1.3% מהתמ"ג), כך לפי אומדני הרלב"ד ו-הלמ"ס.
4. מקורות מידע וקריאה נוספת
- הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) – הודעות לתקשורת ודוחות תקופתיים
- הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד) – דוחות סיכום שנה
- מבקר המדינה – דוח מיוחד בנושא בטיחות בדרכים
- עמותת "אור ירוק" – עיבודי נתונים וניתוחים סטטיסטיים
________________________________________
סקירה זו משלבת מידע ממספר מקורות מובילים בישראל. בעריכה עשויות ליפול טעויות, במידה ונתקלתם בציטוט או מקור לא מדוייק אנא כתבו לנו באמצעות טופס יצירת הקשר כדי שנוכל לתקנו.