ASHKARA - אשכרה

בין הפקרה לקמפיין: הריקבון המוסרי ביחס למשפחות החטופים מה שהתרחש כאן מול עינינו אינו רק מחדל מדיני או טעות טקטית; זהו שפל מוסרי וריקבון ערכי חסר תקדים בתולדות המדינה. החוזה הבסיסי ביותר בין מדינה לאזרחיה – הערבות ההדדית ופדיון שבויים – נרמס ברגל גסה למען מטרה אחת ויחידה: שרידות פוליטית של בנימין נתניהו ושורת המלחכים בסביבתו. תעשייה של דה-לגיטימציה וארס כדי לחסום את הלחץ הציבורי הגובר לשחרור החטופים, הפעילה מכונת התקשורת והרשתות של הקואליציה מנגנון שיטתי ומכוער של הכפשת משפחות החטופים. תחקירים עיתונאיים חשפו כיצד אזרחים שיקירהם נחטפו מבתיהם תויגו כ"קפלניסטים", "משתפי פעולה" ו"משרתי חמאס", בעוד שופרות בתקשורת טענו כי המשפחות "כפויות טובה" והעלו טענות קשות על דמם שהותר ברשת. בני משפחה בולטים כמו עינב צנגאוקר, דני אלגרט וגיל דיקמן חוו סדרה של רדיפות אישיות, איומים ברשתות, וגידופים מחוץ לכותלי הכנסת. השפלה בתוך משכן הכנסת במקום לחבק את המשפחות בשעתן הקשה ביותר, נציגי הקואליציה בוועדות הכנסת העבירו אותן מסכת של השפלות. בדיווחים ...

ייעוץ לעומתי או שומר סף? נתוני האמת על החלטות היועצת המשפטית לממשלה השיח הציבורי והתקשורתי מוצף בטענות נגד היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה. כדי להתעלות מעל הרעש הפוליטי, כדאי לבחון את הנתונים העובדתיים כפי שהם משתקפים מדיווחי משרד המשפטים, מכתבי הייעוץ המשפטי ובדיקות פילוח של המכון הישראלי לדמוקרטיה . הרקע: הרפורמה המשפטית, משפט נתניהו והסדר ניגוד העניינים כדי להבין את עוצמת החיכוך, יש להציב את הנתונים על רקע שתי סוגיות מרכזיות המלוות את עבודת הממשלה והייעוץ המשפטי: הרפורמה המשפטית (או "ההפיכה המשטרית"): קידום יוזמות החקיקה לשינוי מבני במערכת המשפט – ובהן שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, צמצום עילת הסבירות ושינוי מעמד היועצים המשפטיים – יצר נקודות מחלוקת חסרות תקדים. הייעוץ המשפטי הוציא חוות דעת שהתריעו מפני פגיעה בעקרונות דמוקרטיים, בעוד הקואליציה ניסתה למצב זאת כהתערבות פוליטית במנדט של נבחרי הציבור. משפט נתניהו והסדר ניגוד העניינים: בעקבות המשפט הפלילי המתנהל נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, נחתם הסדר ניגוד עניינים שאושרר בבג"ץ (ההתחייב...

חנק התחרות, שכר העתק והג'ובים הפוליטיים: המנגנון שמאחורי מונופול הכשרות בישראל הדיון על מונופול הכשרות בישראל אינו דיון על רמת ההקפדה ההלכתית, אלא על כוח, פוליטיקה ויוקר המחיה. המנגנון המדינתי שמנהל את הכשרות הפך לאורך השנים לאחת הרשתות הריכוזיות והמשומנות בישראל - מנגנון המבוסס על כפייה בחוק, חלוקת ג'ובים, חסמי יבוא ושכר עתק, שמגלגל את כל העלויות הישירות והעקיפות הישר לעגלת הקניות של הצרכן. 1. הכפייה בחוק והנדסת המונופול הכל מתחיל ב חוק איסור הונאה בכשרות (תשמ"ג-1983) , המעניק לרבנות הראשית ולרבנים המקומיים בלעדיות מוחלטת בשימוש במילה "כשר". בעל עסק שרוצה להציע מזון כשר ללקוחותיו אינו פועל בשוק חופשי: החוק אוסר עליו להציג את עסקו ככשר אלא אם שילם לרבנות. הכפייה בחוק מונעת תחרות, שוללת מבעלי עסקים את היכולת להתמקח על העלויות או על רמת השירות, ומייצרת כפילות כפולה  -  עסקים שרוצים לפנות גם לציבור החרדי נאלצים לשלם פעמיים: תשלום חובה מנהלי לרבנות (כדי לא לעבור על החוק), ותשלום נוסף לגופי כשרות פרטיים (בד"צים). 2. מנגנון הג'ובים, השליטה הפוליטית וביט...

התמורה שקיבל חמאס בעסקאות החטופים וההסכמים מאז 7 באוקטובר סקירה מעמיקה ומבוססת מקורות רשמיים של שחרור האסירים, הפוגות הלחימה, היקפי הסיוע ההומניטרי ומתווי התרופות סקירה זו מרכזת נתונים עובדתיים המבוססים על החלטות ממשלה רשמיות , דיווחים מוצלבים של סוכנויות הידיעות , תחקירים עיתונאיים והודעות מתווכים בינלאומיים (ארה"ב, קטאר ומצרים). להלן הפירוט המלא של התמורה והנתונים המספריים בכל אחת מהעסקאות וההסכמים שמומשו בפועל. 1. שחרור חטופים ראשוני (אוקטובר 2023) תאריכים: 20 באוקטובר ו-23 באוקטובר 2023 . חטופים ששוחררו: 4 אזרחיות (ג'ודית ונטלי רענן, ולאחריהן יוכבד ליפשיץ ונורית קופר) . התמורה שקיבל חמאס: ללא תמורה רשמית של שחרור אסירים, סיוע הומניטרי או עצירת לחימה . השחרור הוגדר על ידי חמאס כ "מחווה הומניטרית" ובוצע בתיווך קטארי ומצרי . מדינת ישראל לא שחררה אסירים, לא התחייבה להפוגה בלחימה ולא הגדילה את מכסות הסיוע . 2. עסק...

בדיקת עובדות: הצהרות, סתירות וסילופים בשיח הציבורי של בנימין נתניהו ריכוז מוצלב של דוגמאות שנבדקו ואומתו על ידי גופי בדיקת עובדות, פרוטוקולים רשמיים וארכיונים היסטוריים. לאורך עשרות שנות פעילותו הציבורית של בנימין נתניהו, תועדו שורת הצהרות לא מדויקות, הבטחות שלא קוימו וסילופי עובדות על ידי גופי בדיקת עובדות, ארכיונים וגופי מחקר עצמאיים. הרשימה שלפניכם מהווה מדגם חלקי בלבד מתוך מכלול רחב בהרבה של פרשיות ואמירות עובדתיות, ומטרתה להציג כמה מהדוגמאות הבולטות והמתועדות ביותר. פרשת אישור מכירת הצוללות למצרים ההכחשה הגורפת מול ההודאה בשידור חי (2015–2019): במשך שנים הכחיש נתניהו באופן גורף כי אישר לגרמניה למכור צוללות מתקדמות (ממדגם 209) למצרים. כאשר צפו הדיווחים על העסקה, טען נתניהו ומנכ"ל משרדו כי ישראל לא נשאלה ולא נתנה את הסכמתה. שר הביטחון דאז משה (בוגי) יעלון, הרמטכ"ל גדי איזנקוט וראש המוסד הבהירו כי מערכת הביטחון התנגדה נחרצות לעסקה וכי הדבר נעשה מאחורי גבם. הסתירה בראיון הטלוויזיוני (מרץ 201...

מה מראים המספרים? העשור שהפך את מערך המילואים מקצה לקצה בשנים שקדמו לאוקטובר 2023, מערך המילואים של צה"ל צעד במודל של "צבא קטן וחכם" — היקף הגיוס ירד, פטורים ניתנו בשפע, ושירות מילואים פעיל נתפס כעול המוטל על כתפיו של מיעוט קטן. מלחמת "חרבות ברזל" הפכה את הקערה על פיה, ויצרה מציאות חדשה שבה הנתונים היבשים לא תמיד מספרים את כל הסיפור. איך זה נראה במספרים ברמה השנתית בעשור האחרון? הנה ניתוח מבוסס על נתוני אגף כוח אדם, דוחות מבקר המדינה, הלמ"ס ומחקרי הכנסת. 1. כמה אנשים באמת עושים מילואים? עידן השגרה (2016–2022): לפי הגדרת חוק המילואים, "משרת מילואים פעיל" הוא מי שביצע לפחות 20 ימי שמ"פ בפרק זמן של 3 שנים. בשנות השגרה, מתוך מאגר של כ-400,000 אזרחים הרשומים כמיועדים לשירות, רק כ-100,000 עד 130,000 איש ענו על ההגדרה של משרתים פעילים בכל שנה - כפי שעולה מ סקירות מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) . המילואימניקים הפעילים היוו כ-1% עד 1.5% בלבד מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל. שיא הלחימה העצימה (אוקטובר 2023 – 2024): ...