הטרור וההתקפות נגד ישראל מרצועת עזה בשנים שקדמו לההתנתקות
סקירה היסטורית: איום הטרור, הרקטות והעימות הצבאי ברצועת עזה בשנים שקדמו להתנתקות (2000–2005)
השנים שקדמו לתוכנית ההתנתקות (שבוצעה באוגוסט 2005) היו מהסוערות, המדממות והאינטנסיביות ביותר בתולדות הסכסוך הישראלי-פלסטיני. תקופה זו, המקבילה ברובה לשנות השיא של האינתיפאדה השנייה (2000–2005), התאפיינה במציאות ביטחונית מורכבת שבה רצועת עזה שימשה מעוז מרכזי לארגוני הטרור וכזירה שבה השתכללו אמצעי הלחימה נגד יישובי עוטף עזה, אזרחים וחיילי צה"ל.
1. המציאות הייחודית של עזה טרום ההתנתקות
טרם אוגוסט 2005, רצועת עזה לא הייתה מוקפת אך ורק בגדר מערכת חיצונית, אלא כללה בתוכה גושים אזרחיים ישראליים (גוש קטיף בדרום, נצרים במרכז, וכפר דרום וניסנית בצפון) לצד צירי תנועה ארוכים ומאובטחים (כמו ציר פילדלפי בגבול מצרים, ציר כיסופים וציר נצרים).
מציאות זו חייבה את צה"ל לקיים נוכחות צבאית קבועה ועמוקה בתוך שטח הרצועה, תוך ניסיון להגן על צירים ויישובים שהיו חשופים לירי יומי, מארבים ומטעני צד.
2. היקף הירי תלול המסלול: נתונים מספריים ומגמות
אף על פי שירי רקטות מזוהה באופן רווח עם התקופה שלאחר הנסיגה, שורשיו והשימוש המבצעי הנרחב בו החלו עוד בשנים שקדמו לה:
- לידת רקטת הקסאם: רקטת הקסאם הראשונה פותחה ושוגרה על ידי חמאס בסביבות השנים 2001–2002. הטווחים הראשונים היו קצרים והגיעו לשטחים פתוחים וליישובים סמוכים.
- נתונים מספריים כוללים (2001–2006): על פי דו"ח מבקר המדינה המבוסס על נתוני אגף המבצעים בצה"ל (אמ"ץ) והשב"כ, בכל תקופת טרום ההתנתקות נפלו משטח רצועת עזה 1,914 רקטות וְ-4,584 פצצות מרגמה (פצמ"רים).
- מגמת ההחמרה השנתית:
- שנת 2004: נורו אל ישראל כ-309 רקטות לצד מאות פצצות מרגמה (נתוני הסקירות השנתיות של השב"כ).
- שנת 2005 (שנת ההתנתקות): נורו אל ישראל כ-366 רקטות, על אף (ובעקבות) מהלכי הפינוי באוגוסט אותה שנה.
- העיר שדרות ויישובי הסביבה (כמו נתיב העשרה, ארז וכפר דרום) ספגו פגיעות ישירות רבות, נפגעים בנפש, הרס רב ופגיעה קשה בשגרת החיים.
3. פיגועים קשים, חדירות ומארבי מטענים
רצועת עזה היוותה מוקד לייצור מטעני חבלה רבי-עוצמה, חגורות נפץ וניסיונות חדירה:
- פיגועים נגד אזרחים וילדים: כבר בראשית האינתיפאדה אירעו פיגועים קשים, כגון פיגוע המטען נגד אוטובוס התלמידים מכפר דרום בנובמבר 2000, שבו נרצחו שני אזרחים ונפצעו ילדים רבים.
- פיגועי התאבדות בצמתים וביעדים אסטרטגיים: צמתים מרכזיים ברצועה (כגון צומת נצרים וצומת כפר דרום) היו יעד למכוניות תופת. כמו כן, במרץ 2004 יצאו שני מחבלים מתאבדים ממחנה הפליטים ג'באליה וביצעו פיגוע התאבדות כפול בנמל אשדוד, שבו נרצחו 10 ישראלים.
- מטעני גחון ואסונות הנגמ"שים: צה"ל ספג אבדות כבדות מהנחת מטעני גחון במשקל עשרות ומאות קילוגרמים מתחת לרק"ם ולטנקים. באירועים הקשים ביותר במאי 2004 (אסון הנגמ"שים), הושמדו שני נגמ"שים של צה"ל בציר פילדלפי ובשכונת זייתון, אירוע שבו נהרגו 13 לוחמים.
4. איום חטיפת החיילים וסחיטת הגופות
איום חטיפות החיילים – הן חטיפות של חיילים חיים לצורכי מיקוח והן החזקת גופות וחלקי גופות של חללי צה"ל – היה חלק מרכזי ממאפייני הטרור שמקורו ברצועת עזה בשנים שקדמו להתנתקות:
- השורשים והתפיסה המבצעית: חמאס ביסס את אסטרטגיית החטיפות ברצועת עזה כבר בסוף שנות ה-80 וה-90 (כגון חטיפת ורציחת הלוחמים אבי סספורטס ואילן סעדון ב-1989, וחטיפת נחשון וקסמן ב-1994 בהנחיית מפקדת חמאס בעזה).
- חטיפות וסחיטה של חלקי גופות: במהלך האינתיפאדה השנייה, עם המעבר ללחימה עזה בצירים, ניסו המחבלים לחטוף חיילים ממוצבים ומאוטובוסים. אירוע קשה אירע באסון הנגמ"שים במאי 2004, כאשר מחבלים חטפו חלקי גופות של לוחמי צה"ל מתוך הנגמ"שים שהושמדו בציר פילדלפי ובזייתון והציגו אותם למטרות מיקוח ולוחמה פסיכולוגית.
- הכשרת התשתית לחטיפת שליט: הניסיון המבצעי שצברו ארגוני הטרור בעזה בחפירת מנהרות ומארבים בשנים אלו הוא שהביא, זמן קצר לאחר ההתנתקות (יוני 2006), לחטיפת החייל גלעד שליט באמצעות מנהרת חדירה שהתבססה על התשתיות שנבנו בשנים שלפני פינוי הרצועה.
5. מנהרות הברחה, מנהרות תופת ומבצעי צה"ל
- תשתית המנהרות בציר פילדלפי: בשנים אלו התפתח איום המנהרות בגבול רפיח ומצרים, ששימשו להברחת אמצעי לחימה, תחמושת וטילי נ"ט, לצד חפירת מנהרות תופת מתחת למוצבי צה"ל לאורך הגדר.
- מבצעים קרקעיים וסיכולים ממוקדים: בתגובה לירי ולפיגועים יצא צה"ל לשורה של מבצעים נרחבים, ובהם מבצע קשת בענן (מאי 2004) באזור רפיח ופילדלפי ומבצע ימי תשובה (ספטמבר–אוקטובר 2004) בצפון הרצועה לבלימת ירי הקסאמים. במקביל, הובילה מערכת הביטחון מדיניות סיכולים ממוקדים של הנהגת חמאס, ובראשם חיסול השייח' אחמד יאסין ועבד אל-עזיז רנטיסי באביב 2004.
סיכום
המציאות הביטחונית ברצועת עזה בשנים 2000–2005 התאפיינה בחיכוך יומי מתמיד, בעלייה חדה בהיקף הירי תלול המסלול ובאבדות כבדות בנפש. שילוב גורמים זה יחד עם שיקולים ביטחוניים ואסטרטגיים (הפחתת סיכונים לחיילים ואזרחים, יצירת גבול ברור), שיקולים מדיניים ובינלאומיים (יציאה ממבוי סתום, הפחתת הלחץ המדיני) ושיקולים דמוגרפיים ולאומיים (שמירה על רוב יהודי, מניעת מצב של מדינה אחת דו-לאומית, חיזוק הגושים הגדולים ביהודה ושומרון) היה ממנועיה של מנהיגות המדינה לקבלת ההחלטה על תוכנית ההתנתקות ויציאת צה"ל וההתיישבות משטח הרצועה.
מקורות מידע ומראי מקום
- משרד מבקר המדינה – הטיפול בירי תלול מסלול מרצועת עזה (2007)
דו"ח רשמי המפרט את נתוני אמ"ץ ושב"כ אודות נפילת 1,914 רקטות ו-4,584 פצצות מרגמה בשנים 2001–2006. - ויקיפדיה – הפיגוע באוטובוס הילדים בכפר דרום (2000)
סקירה היסטורית ופרטי האירוע שבו נהרגו שני אזרחים ונפצעו תלמידים בדרכם לבית הספר. - ynet – 10 נרצחו בפיגוע כפול בנמל אשדוד (2004)
דיווח חדשותי מורחב בזמן אמת על הפיגוע שהוצא לפועל על ידי מחבלים שחדרו מרצועת עזה. - ויקיפדיה – מבצע קשת בענן ואסון הנגמ"שים (2004)
תיעוד האירועים הקשים בציר פילדלפי, מותם של 13 הלוחמים והמבצע הקרקעי הנרחב ברפיח. - שירות הביטחון הכללי (שב"כ) – דוחות סיכום שנתיים ונתוני טרור
נתונים סטטיסטיים וסקירות תקופתיות של השב"כ על מאפייני הטרור והסיכולים הממוקדים. - YouTube – הילדים שנשארו בחיים: בחזרה לחיילים שמנעו פיגוע בכפר דרום
כתבת ארכיון טלוויזיונית המתעדת את הפעילות המבצעית, מניעת האסון והלחימה היומיומית סביב כפר דרום.
________________________________________
סקירה זו משלבת מידע ממספר מקורות מובילים בישראל. בעריכה עשויות ליפול טעויות, במידה ונתקלתם בציטוט או מקור לא מדוייק אנא כתבו לנו באמצעות טופס יצירת הקשר כדי שנוכל לתקנו.